ילקוט שמעוני/דברי הימים א/רמז תתרפג
כתיב והימים אשר מלך (דוד) [על ישראל] ארבעים שנה וכתיב בחברון מלך שבע שנים בכלל מלאים ובפרט חסרים, ר' יצחק בר קצרתא בשם ר' יונה שלשים ושתים שנים ומחצה היו אלא בשביל לחלוק כבוד לירושלים הוא מונה אותם שנים שלמות, רבי יהודה בר רבי אומר חשבון מרובה בולע החשבון מועט, ר' שמואל בר נחמני אמר והיה כי ימלאו ימיך, א"ל הקב"ה לדוד ימים מלאים אני מונה לך ולא חסרים, רב הונא אמר כל אותם ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בשעיר היה מתכפר לו כיחיד, א"ר יודן בר שלום כתיב ששה חדשים ישב יואב. א"ל הקב"ה אני אמרתי אל תתגר בם ואתה בקשת להתגרות חייך שאין נמנין לך אלא ליואב:
תנן גבי כ"ג יצא ובא לו דרך בית כניסתו מה"מ אר"ש בר נחמני א"ר יונתן אמר קרא (ויבא) [וילכו] שלמה וגו' לבמה אשר בגבעון לירושלים. וכי מה ענין גבעון אצל ירושלים, אלא מקיש יציאתו מגבעון לירושלים לביאתו מירושלים לגבעון, מה ביאתו מירושלים לגבעון עיניו כלפי במה כדרך ביאתו אף יציאתו מגבעון לירושלים פניו כלפי במה כדרך ביאתו:
שנו רבותינו כהן משיביא שתי שערות עד שיזקין כשר לעבודה ומומין פוסלין בו. הדא דאת אמר באהל מועד שבמדבר, אבל בשילה אין נפסלים אלא בקול, אמר רב אסי מאי קראה ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד: