לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/דברי הימים א/רמז תתרפא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר"י מגלת בית המקדש מסרה הקב"ה בעמידה, הה"ד ואתה פה עמוד עמדי, משה מסרה ליהושע בעמידה שנאמר קרא את יהושע והתיצבו, עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה שנאמר ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל ויתיצבו לפני האלהים, עמדו זקנים ומסרוה לנביאים בעמידה, עמדו נביאים ומסרוה לדוד בעמידה, ולית לן קראי, עמד דוד ומסרה לשלמה בנו בעמידה שנאמר ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם, ואומר הכל בכתב מלמד שניתנה תורה לידרש. מיד ה' מלמד שניתנה במסורת, עלי השכיל מלמד שניתנה ברוח הקדש:

ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים, וכי כסף היה והלא זהב היה ולמה קורין אותו כסף, שהיה מכסיף בעד כל בעלי זהבים, וממנו היו נעשים כל הקורות הספים וגו':

ויתנדבו שרי האבות. כשהקב"ה עושה נסים לישראל הם מתנדבין לו שירה הה"ד בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה', התיבון הרי מרדכי ואסתר, שניא היא שהיו בח"ל, ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהם נגאלו מן המלכות לא נגאלו וכו':

וישמחו העם, מאן דנדר מצוה (בתהלים/רמז תשצ"א). ברוך ה' אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם (אמן ואמן). (בתהלים בסוף מזמור פ"ז):