ילקוט שמעוני/דברי הימים א/רמז תתרעח
אמר רב חסדא אמר רב חמא בר גוריא משה תקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבעה משמרות מאלעזר, וארבעה משמרות מאיתמר, בא שמואל והעמידן על ששה עשר, בא דוד ושמואל והעמידום על עשרים וארבעה שנאמר המה יסד. מיתיבי משה תקן להם לישראל ששה עשר משמרות שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר, וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על ב"ד שנא' וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מבני איתמר ויחלקום:
אתה תרעה את עמי, דוד רוען של ישראל ומי הוא רועה של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר. אברהם היה מברך את הכל שנאמר ונברכו בך כל משפחות האדמה, ומי מברך את אברהם הקב"ה שנאמר וה' ברך את אברהם בכל. משה נסן של ישראל שנאמר מה תנסון את ה', ומי הוא נסו של הקב"ה שנאמר ויקרא שמו ה' נסי. ירושלים אורו של עולם שנאמר והלכו גוים לאורך, ומי הוא אורו של ירושלים הקב"ה שנאמר והיה לך ה' לאור עולם. וימשחו (אותו) לה' לנגיד ולצדוק לכהן, מקיש נגיד לצדוק מה צדוק מחצה לעם ומחצה לו דכתיב והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו אף נגיד מחצה לו ומחצה לעם:
ויואב יחיה את שאר העיר. א"ר יהודה אמר רב אפילו מוניני וצחנתא טעים ופריס להו, וכתיב ויקבר בביתו במדבר מה מדבר הפקר אף ביתו של יואב הפקר לכל. ד"א במדבר מה מדבר מנוקה מגזל אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות. ר' פנחס ור' ירמיה בש"ר ירמיה בר אבא וכי במדבר היה ביתו של יואב, אלא כיון שמת נעשו [ישראל] כמדבר, אם תאמר שיהה בונה להם דימוסיאות ומרחצאות שבח היה, ואם תאמר שהיה בוזז ומאכיל לת"ח שבח שבחים הוא לו. והפלשתים נאספו (ברמז קס"א):
מנא לן דרבנן איקרו מלכי דכתיב בי מלכים ימלוכו, ומנ"ל דכפלינן שלמא למלכא דכתיב ורוח לבשה את עמשי וגו' שלום שלום לך:
בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה. בעא מיניה ר' שמואל בר נחמני מר' יונתן מאי דכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני מאי שנא עד דאיתיליד יוסף, אלא ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנא' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, איתיביה ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. א"ל דאקרייך נביאי לא אקרייך כתובי דכתיב בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה: