ילקוט שמעוני/דברי הימים א/רמז תתרעה
רבי שמואל בר נחמני פתר בדוד, בני שלה וגו' בית עבודת הבוץ זה דוד שהיה עסוק בפרוכת, הדא הוא דכתיב ויך אלחנן בן יערי אורגים זה דוד, הכי קאמר בן יערי שהיה גדול כיער, אורגים אלו סנהדרין שהיה מעלה הלכה לפניו והוא אורגה. לבית אשבע, שנשבע לו הקב"ה שנאמר נשבעתי לדוד עבדי. ויוקים, שהקים לו את השבועה נשבע ה' לדוד אמת. ויואש, שנתיאש מן החיים תהי נא ידך בי ובבית אבי. ושרף, שהזכיר מעשה שרופים ה' אלהי אברהם יצחק וישראל שמרה זאת לעולם. אשר בעלו מואב, שבא מרות המואביה. וישובי לחם, שבא מבית לחם. עם המלך במלאכתו, ר' יהושע בר ר' סימון ור' יוחנן ר' אייבו ואמרי ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר זה דוד ושלמה שנטפלו עם הקב"ה בבנין בית המקדש, ר' נחמיה אומר זה בניהו בן יהוידע שנטפל עם המלך שלמה בבנין בית המקדש, ר' יהושע בר ר' סימון א"ר יהודה זה יהוידע כהן גדול שנטפל עם המלך יואש בבדק הבית, ורבי נחמיה אומר זה ירמיה ויחזקאל שפייסו להקב"ה שלא להחריב הבית. המה היוצרים, זה בועז ורות. ויושבי נטעים, זה שלמה שהוא דומה לנטיעה במלכותו. וגדרה, זה סנהדרין שהיתה גודרת עמו בדברי תורה. עם המלך במלאכתו ישבו שם, מנין אתה אומר שלא מתה רות המואביה עד שראתה שלמה בן בנו של בן בנה דן דינין של זונות שנאמר עם המלך במלאכתו ישבו שם, ואומר וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו, וישם כסא לאם המלך זו בת שבע, ותשב לימינו זו רות המואביה: