ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתלד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דבר אחר מהיכן זכו ישראל לקריאת שמע, מאבינו יעקב שנאמר הקבצו ושמעו בני יעקב, אמר להם שמא משאני נפטר אתם משתחוים לאל אחר, אמרו לו שמע ישראל כשם שאין בלבך אלא אחד וכו' והוא אמר בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ומה ישראל אומרים עכשיו שמע ישראל אבינו אותו דבר שצויתנו נוהג בנו ה' אלהינו ה' אחד. דבר אחר כשעלה משה למרום שמע מלאכי הרת מקלסין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והורידו לישראל, ולמה אין אומרים אותו בפרהסיא, משל למה"ד לאחד שגנב קוזמין מתוך פלטין של מלך ונתנה לאשתו וא"ל אל תתקשטי בה בפרהסיא אלא בתוך ביתך, אבל ביוה"כ שהן נקיים כמלאכים הן אומרים אותו בפרהסיא ברוך שם כבוד מלכות לעולם ועד. יהי שמו של מלך מלכי המלכים מבורך, ישראל מקלסין להקב"ה והקב"ה מקלס אותן, וכן הוא אומר דודי לי ואני לו, משל לאדם שהיה כשר והיה לו אשה כשרה, היתה אשתו אומרת לנשים אין כמות אישי בעולם והוא אומר לחבריו אין כמות אשתי בעולם, הוא מקלס לאשתו ואשתו מקלסתו, כך יהי שמו הגדול מבורך משבח לישראל בפני מלאכי השרת ואומר להם אין לי בעולם אלא ישראל שנאמר אחת היא יונתי תמתי, וישראל אומרים אין לנו אלא הקב"ה שנאמר ה' אלהינו ה' אחד: