לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/דברים/רמז תשצד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב מרפא לשון עץ חיים, אין עץ חיים אלא תורה שכתוב בה עץ חיים ההיא למחזיקים בה, ולשונה של תורה מתיר הלשון, תדע לך לעתיד לבא הקב"ה מעלה מגן עדן אילנות משובחים שמרפאין את הלשון דכתיב ועל הנחל יעלה על שפתו וגו' וכתיב ועלהו לתרופה להתיר פה מי שהוא אלם ולועט הימנו לשונו מתרפא ומצחצח מיד בדברי תורה שכך כתוב מזה ומזה. ואין מזה ומזה אלא דברי תורה שנאמר מזה ומזה הן כתובים. רבי [לוי] אמר מה לך ללמוד ממקום אחר צא ולמד ממקומו, הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל מדבר דברים שנאמר אלה הדברים אשר דבר משה: