ילקוט שמעוני/בראשית/רמז קלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ויקחם ויעבירם את הנחל עשה עצמו כגשר נסב מהכא ויהיב הכא. ויותר יעקב לבדו אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך אין כאל ומי כאל ישורון הנאים והמשובחים שבכם את מוצא כל מה שעתיד הקב"ה לעשות לעתיד לבוא הקדים הקב"ה לעשות על ידי צדיקים בעולם הזה הקב"ה מחיה מתים ואליהו מחיה מתים הקב"ה עוצר גשמים ואליהו עוצר גשמים הקב"ה מברך את המועט ואליהו מברך את המועט הקב"ה מחיה מתים ואלישע מחיה מתים הקב"ה פוקד עקרות ואלישע פוקד עקרות הקב"ה מברך את המועט ואלישע מברך את המועט הקב"ה ממתיק את המר ואלישע ממתיק את המר הקב"ה ממתיק את המר במר ואלישע ממתיק את המר במר. אין כאל ישורון ומי כאל ישורון ישורון סבא מה הקב"ה כתיב ביה ונשגב ה' לבדו אף הכא ויותר יעקב לבדו. ר' הונא אמר נדמה לו בדמות רועה לזה צאן ולזה צאן לזה גמלים ולזה גמלים א"ל העבר את שלי ואני מעביר את שלך העביר יעקב אבינו את שלו חזר וראה שמא שכח דבר מיד ויאבק איש עמו. ר' חייא בר רבה ור' שמעון ברבי ורשב"ג עסיקין בפרקמטיא במטכסין בהדא צור כיון שיצאו להם אמרו נלך ונתפוס אומנות אבותינו אמרו נחזור ונחמי אי אנשינן כלום חזרו ואשכחו חדא מחיילא דמטכסיה אמרין לו מן הן אית לכון הדא א"ל מאבונא יעקב דחזר. ויותר יעקב לבדו רבנן אמרי לארכיליסטים נדמה לו לזה צאן ולזה צאן לזה גמלים ולזה גמלים א"ל העבר את שלי ואני מעביר את שלך עבר המלאך כהרף עין והיה יעקב אבינו מעביר וחוזר ומשכח א"ל פרקמוס נטל פוקרין ונתן בצוארו א"ל פרקמוס פרקמוס לית חרשין מצלחין בלילה בסוף אמר המלאך אני מודיעו עם מי הוא עסוק ומה עשה נטל אצבעו ונתנה בארץ והתחילה [הארץ תוססת אש] א"ל מן דא את מדחיל לי אנא כולי מניה הדא הוא דכתיב והיה בית יעקב אש. רבי חמא בר חנינא אמר שרו של עשו היה הוא דהוה אמר ליה כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים ותרצני. וירא וגו' לאתליטיס שהוא עומד ומתגושש עם בנו של מלך תלה עיניו וראה שהיה המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו אמר ר' ברכיה אין אנו יודעים מי נצח אם המלאך אם יעקב מן מה דכתיב ויאבק איש עמו מי נתמלא אבק האיש שהיה עמו:

ויאבק איש עמו יש אומרים מיכאל היה א"ל מיכאל ומה אני שאני אחד מן השרים הראשונים כך עשית לי ואתה מתירא מעשו אמר ר' טרפון לא היה לו רשות למיכאל לזוז ממקומו עד שנתן לו יעקב רשות שנאמר שלחני כי עלה השחר א"ל וכי גנב או קוביוסטוס אתה שאתה מתירא מן השחר באו כתות כתות של מלאכי השרת שאמרו לו מיכאל עלה כי זמן הזמיר הגיע לומר אם אין אתה פותח בשיר נמצא השיר בטל התחיל מתחנן ליעקב א"ל בבקשה ממך שלח אותי שלא ישרפוני מלאכי השרת שבערבות בשביל עכוב השיר א"ל לא אשלחך כי אם ברכתני א"ל וכי איזה מהם חביב השמש או הבן אני השמש ואתה הבן ואתה צריך לברכתי א"ל אף על פי כן מיד א"ל לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל א"ל אשריך ילוד אשה שנכנסת בפלטין של מעלה וניצלת. א"ר בשעה שהיו מתאבקים רצה כת של מיכאל לסכנו אלא שנגלה עליהן הקב"ה וכיון שראה להקב"ה תשש כוחו שנאמר וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו א"ל הקב"ה למיכאל יפה עשית שעשית כהן שלי בעל מום א"ל רבונו של עולם והלא אני כהנך א"ל אתה כהני ברקיע והוא כהני בארץ מיד קרא מיכאל לרפאל אמר לו חברי בבקשה ממך עמוד עמי בצרה שאתה ממונה על הרפואות ירד ורפאו ויש אומרים שמש שעתיד לזרוח על הצדיקים ולרפאותן מחלים הזריח עליו הקב"ה ורפאו דכתיב ויזרח לו השמש וכתיב וזרחה לכם יראי שמי זה שאמר הכתוב ויזרח לו השמש והוא צולע משל בא פלוני רופא בעיר אין צריך לשאול למה בא אלא כדי לרפאות את החולה אמר ליה הקב"ה למיכאל למה עשית כן לבני בכורי אמר לפניו לכבודך עשיתי אמר ליה מעכשיו תהא ממונה עליו ועל זרעו עד סוף כל הדורות הדא הוא דכתיב כי אם מיכאל שרכם ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול וכתיב כי מי גוי גדול יבוא גדול ויעמוד על הגדול. אתה אש דכתיב והיה בית יעקב אש יבוא אש ויעמוד על אש. אתה ראש למלאכי השרת והוא ראש לכל האומות יבוא ראש ויעמוד על הראש. אתה עליון למלאכי השרת והוא עליון ונתנך ה' אלקיך עליון יבוא עליון ויעמוד על עליון ויבקש מן העליון רחמים עליהם דכתיב כי גבוה מעל גבוה שומר. ויברך אותו שם א"ל יהי רצון שיהיו בניך צדיקים כמותך:

ויותר יעקב לבדו אמר רבי אלעזר מלמד שנשתייר על פכין קטנים מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופן וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהם בגזל. ויאבק איש עמו עד עלות השחר אמר רבי יצחק מכאן לתלמיד חכם שאל יצא יחידי בלילה. רבי אבא בר כהנא אמר מהכא הנה הוא זורה את גרן השעורים הלילה. רבי אבהו אמר מהכא וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ורבנן אמרין מהכא לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן:

וירא כי לא יכול לו אמר ר' חנינא בר יצחק אמר הקב"ה הוא בא אליך וחמש קמיעין תלויין בו זכותו זכות אבות זכות אמו זכות זקנו זכות זקנתו מדוד עצמך אם אתה יכול לעמוד אפילו בזכותו משל למלך שהיה לו כלב אגריאון וארי נמירון והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי שאם יבוא הכלב להזדווג לו יאמר לו המלך ארי לא היה יכול לעמוד בו ואתה מבקש להזדווג לבני כך שאם יבואו אומות העולם להזדווג להם לישראל יאמר להם שרכם לא היה יכול לעמוד בו ואתם מבקשים להזדווג לבניו. ויגע בכף ירכו נגע בצדיקים שעתידין לצאת ממנו ואיזה זה זה דור השמד. ותקע כף ירך יעקב ר' ברכיה ור' אליעזר רבי ברכיה אומר שייעה רבי אליעזר בשם רבי יוסי אומר סידקה כדג רב נחמן בר יעקב אמר פרשה [ממקומה] כמה דאת אמר ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי. אמר רבי חנינא בר יצחק כל אותו הלילה היו שניהם פוגעין זה כנגד זה מגיניה דדין לקבל מגיניה דדין כיון שעלה עמוד השחר מה כתיב שלחני כי עלה השחר:

ויאבק איש עמו א"ל המלאך לא כך אמרתי עשר אעשרנו לך מיד לקח כל מקנהו ועשר מהן תק"נ. מכאן אתה למד שכל מקנהו ה' אלפים ות"ק א"ל המלאך הרי יש לך בנים ולא עשרת אותם. מה עשה יעקב הפריש ארבע בכורות לארבע אמהות ונשתיירו שמונה והתחיל משמעון וגמר בבנימין שבמעי אמו ועוד התחיל משמעון ועלה לוי מעשר קודש שנאמר העשירי יהיה קודש: