לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/בראשית/רמז קיח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רבי חנן בשם ר' חנן דציפורי אמר שמע קול מלאכי השרת שהיו אומרים בא השמש אתא שמשא בשעה שאמר יוסף הנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי אמר מי גלה לזה ששמי שמש. אותן שתי שעות שהשקיע הקב"ה חמה בצאתו מבית אביו אימתי החזירו לו בחזרתו לבית אביו הדא הוא דכתיב ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל א"ל הקב"ה אתה סימן לבניך מה בצאתך מבית אביך השקעתי לך גלגל חמה ובחזרתך החזרתי לך גלגל חמה אף בניך בצאתם אמללה יולדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה ובחזרתם מהו אומר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה א"ר עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ור' יהושע באיטלוז של אימאום כשהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל כתיב יזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל וכי שמש לו לבדו זרחה והלא לכל העולם כולו זרחה אמר ר' יצחק שמש שבאה בעבורו זרחה בעבורו דכתיב ויצא יעקב וילך וכתיב ויפגע במקום כי מטא לחרן הרהר בדעתו אמר אפשר עברתי במקום שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו יהב דעתיה למהדר קפצה ליה ארעא מיד ויפגע במקום. בתר דצלי יהב דעתיה למהדר אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה מיד בא השמש. כתיב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו אמר ר' יצחק מלמד שנתקבצו כל האבנים כולם וכל אחד ואחד אמר עלי ינוח ראשו של צדיק זה. תנא וכולן נבלעו באחת: