ילקוט שמעוני/בראשית/רמז פו
וישכם אברהם בבקר תפלות אבות תקנום אברהם תקן תפלה של שחר שנאמר וישכם אברהם. יצחק תקן תפלה של מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה ואין שיחה אלא תפלה שנאמר תפלה לעני כי יעטוף וגו'. יעקב תקן תפלה של ערבית שנאמר ויפגע במקום וכתיב ואתה אל תתפלל בעד וגו' ואל תפגע וגו':
כל היום כשר למילה שנאמר וביום השמיני ימול אלא שזריזין מקדימין למצוות שנאמר וישכם אברהם בבקר:
קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה רבי חנין אומר משמשלה בו האור ר' יוחנן אמר משתצת אש ברובו וטעמא דרבי יוחנן דכתיב והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן אימתי מעלה הכבשן קיטור משתצת אש ברובו. ולא ידע בשכבה ובקומה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל ללוט ובנותיו הם שנתכוונו לשם שמים צדיקים ילכו בם הוא שנתכוון לשם עבירה ופושעים יכשלו בם. ותשקין את אביהן והא מינס אניס תנא משום רבי יוסי בר חוני למה נקוד על וי"ו שבקומה של בכירה לומר שבשכבה לא ידע מאי הוה ליה למעבד מאי דהוה הוה נפקא מינה דלפניא אחרינא לא אתבעי ליה למשתי חמרא. אח נפשע מקרית עוז וגו' לתאוה יבקש נפרד וגו':
ותהרין שתי בנות לוט שלטו בעצמן והוציאו ערותן. אמר ר' נחמן בר חנין כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות סוף מאכילין אותו מבשרו. אין אנו יודעין אם לוט נתאוה לבנותיו או אם בנותיו נתאוו לו ממה דכתיב לתאוה יבקש נפרד הוי לוט נתאוה לבנותיו ובנותיו לא נתאוו לו. אין לך כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט מאי טעמא דכתיב בכל תושיה יתגלע התגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע אנשים נתרחקו ונשים נתקרבו הדא הוא דכתיב אני ידעתי וגו' עברתו ולא כן בדיו ר' הונא בר פפא ור' סימון רבי הונא אמר תחלת עבורו של מואב לא היה לשם זנות אלא לשם שמים בדיו לא עשו כן לשם שמים אלא לשם זנות שנאמר ויחל העם לזנות אל בנות מואב. דבר אחר תחלת עבורו לא היה לשם שמים אלא לשם זנות בדיו לא עשו כן לשם זנות אלא לשם שמים שנאמר ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה:
דבר אחר ותהרין שתי בנות לוט מאביהן מאביהן היה הדבר ראה מה כתיב ולא ידע בשכבה ובקומה נקוד למה שהיה שכור מאמש אבל בלילה פג יינו והרגיש בה מפני כך הוא מתפרסם בכל שבת הרי הוא חייב לעצמו:
ותקרא את שמו מואב אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה דאילו בכירה דקאמרה מואב מן אב אמר הקב"ה למשה אל תתגר בם מלחמה מלחמה הוא דלא הא אנגריא עביד בהו ואילו צעירה דקאמרה בן עמי אמר הקב"ה למשה וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם דאפילו אנגריא לא תעביד בהו: