ילקוט שמעוני/בראשית/רמז כא
מכלל שאחריו מעשה ואינו אלא פרטו של ראשון כיצד ויברא אלקים את האדם בצלמו הרי זה כלל ואחריו פרט מעשיו ויפל ה' אלקים תרדמה ויבן את הצלע כדלעיל בסימן י"ז:
ועץ הדעת טוב ורע מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי מאיר אומר חטים היו כד לא הוה בבר נש דעה אינון אמרין לא אכל ההוא גברא פיתא דחטין מן יומוי. אפשר חטין היו והכתיב עץ מתמרות היו כארזי לבנון:
החליפו דבריהם רבי יהודה אומר ענבים היו שנאמר ענבמו ענבי ראש וגו' אותן אשכולות הביאו מרורות לעולם. רבי אבא דמן עכו אמר אתרוג היה הדא הוא דכתיב ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו'. אמרת איזה אילן שהעץ נאכל כפריו אין אתה מוצא אלא אתרוג. רבי יוסי אומר תאנים היו למד מענינו. לבן מלכים שקלקל באחת משפחותיו כיון ששמע המלך טרדו והוציאו חוץ לפלטין והיה מחזר על פתחיהן של שפחות ולא היו מקבלות אותו אבל אותה שקלקל עמה פתחה דלתיה וקבלתו. כך בשעה שאכל אדם הראשון מאותו אילן טרדו הקב"ה והוציאו חוץ לגן עדן והיה מחזר על כל האילנות ולא קבלוהו מה היו אומרים לו הא גנבא דגנב דעתיה דברייה הדא הוא דכתיב אל תבואני רגל גאוה רגל שנתגאה על בוראו ויד רשעים אל תנדני לא תסב מני טרפין אבל התאנה על ידי שאכל מפירותיה פתחה דלתיה וקבלתו הדא הוא דכתיב ויתפרו עלה תאנה. מה היתה אותה תאנה ברת שבע. דאמטיות שבע יומי דאבלא לעלמא. רבי יהושע בן לוי אומר חס ושלום לא גלה אותו אילן ולא עתיד לגלותו ראה מה כתיב ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה וגו' אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא בהמה שנסקלת פלונית על ידה ואם על כבוד תולדותיו חס הקב"ה על כבוד עצמו על אחת כמה וכמה:
ונהר יוצא מעדן בשעה שהיה מושלם לבוראו ארבעה נהרות היה פותק במגרופית אחת. שם האחד פישון מגדל פשתן ושמימיו מהלכין בשופי. הוא הסובב את כל ארץ החוילה עדיין לא היתה חוילה אלא מגיד מראשית אחרית. אשר שם הזהב זהב ודאי. וזהב הארץ ההיא טוב טובוי דהוא בביתא טובוי דהוא בלויתא. טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו אדם פורט זהוב אחד מוציא כמה יציאות. לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא בשביל בית המקדש. וזהב הארץ ההיא טוב כמה דאת אמרת ההר הטוב הזה והלבנון. שם הבדלח ואבן השהם את סבור כבדלח של פטמים ויגיד עליו רעו מה זה אבן טובה אף זה אבן טובה. הוא הסובב את כל ארץ כוש עדיין לא עמד כוש אלא מגיד מראשית אחרית. פרת אוותינטין של ד' נהרות דכתיב עד הנהר הגדול נהר פרת. והכתיב הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל לפי שדניאל ראה שני חלומות אחד בחדקל ואחד באובל וחדקל נראה גדול מאובל לפיכך קורא אותו גדול. דבר אחר לפי שעלה פרת והקיף כל ארץ ישראל דכתיב ביה כי מי גוי גדול נקרא גדול משל הדיוט אומר עבד מלך מלך הדבק לשחוור ויסגדון לך: