לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/בראשית/רמז יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ועוף יעופף בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין משרה דיורין בעליונים ובתחתונים שמא בחלל אבל הקב"ה משרה דיורין בחלל שנאמר ועוף יעופף:

דגים דלאו בני שחיטה נינהו מנלן אילימא מדכתיב הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף באסיפה בעלמא אלא מעתה ויאספו את השלו הכי נמי דלאו בני שחיטה נינהו. אמרי התם לא כתיב אסיפה במקום שחיטה דאחריני הכא כתיב אסיפה במקום שחיטה דאחריני. דרש עובר גלילאה בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנין, דגים שנבראו מן המים הכשרן בלא כלום, עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד, אמר רב שמואל קפוטקאה תדע שהרי עופות יש להן קשקשים ברגליהם כדגים. ועוד שאלו ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף אלמא ממיא איברו וכתיב ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף אלמא מארעא איברו א"ל מן הרקק נבראו, ראה תלמידיו מסתכלין זה את זה א"ל קשה בעיניכם שדחיתי את אויבי בקש, מן המים נבראו, ולמה הביאום אל האדם לקרוא להם שמות, ויש אומרים בלשון ראשון אמר לתלמידיו ובלשון אחרון אמר לאותו הגמון משום דכתיב על ויצר:

ויברא אלהים את התנינים הגדולים אורזילי דימא רבי יוחנן אמר זה לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון שנאמר יפקוד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים וכו' ע"ש:

תנינם כתיב זהו לויתן ובהמות שאין להן זוגות אמר ריש לקיש בהמות יש לו בן זוג אבל אין לו תאוה שנאמר גידי פחדיו ישורגו. ועוף יעופף הצבוע הזה מטיפה של לובן הוא ויש בו שס"ה צבעונים כמנין ימות החמה. רבי ירמיה כהנא שאליה לריש לקיש המרביע מחית הים מהו אמר ליה אף הן כתיב בהן למינהו מעתה כלאים נוהג בהם והלא דגים כתיב בהן למינהו ואיך עבידא אמר רבי יונה יכיל אנא מקיים ליה משום מנהיג אביא שני דגים חד אוכם וחד חוור וקושרם בגמי וממשיכה דתנינא אסור לחרוש ולמשוך ולהנהיג. ואת כל עוף כנף זה טווס. תוצא הארץ נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון וכן הוא אומר ויהי האדם לנפש חיה. ויעש אלהים את חית הארץ למינה זה הנחש, בנפשות הוא אומר ארבע ובגופים הוא אומר שלש אלו שדים שברא הקב"ה את נשמתן ובא לבראות גופן וקדש שבת ולא בראן ללמדך דרך ארץ מן התורה שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית טובה ערב שבת עם חשכה אומרים לו השלך מידך שמי שאמר והיה העולם היה עוסק בברייתו של עולם וברא נשמתן של שדים וקידש השבת ולא ברא גופן:

ויאמר אלהים נעשה אדם זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך (שאר קיטעא כתוב לעיל ברמז ג'):

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שבקש הקב"ה לבראות את העולם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם אמרו לפניו מה אנוש כי תזכרנו הושיט אצבעו ביניהן ושרפן וכן כת שניה. שלישית אמרה לפניו ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו כל העולם שלך הוא כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה. כיון שהגיעו אנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין אמרו לפניו לא יפה אמרו ראשונים אמר להם ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול: