ילקוט שמעוני/בראשית/רמז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ואת הכוכבים משל למלך שהיו לו שני אפוטרופסין אחד שליט בעיר ואחד שליט במדינה אמר המלך הואיל ומיעט זה את עצמו להיות שליט בעיר גוזרני עליו בשעה שהוא יוצא תהא בולי ודימוס יוצאין עמו ובשעה שהוא נכנס תהא בולי ודימוס נכנסין עמו כך אמר הקב"ה הואיל ולבנה מיעטה את עצמה להיות שולטת בלילה גוזרני עליה בשעה שהיא יוצאה יהו כוכבים יוצאים עמה ובשעה שהיא נכנסת יהו כוכבים נכנסין עמה. ודכוותה ושם אחיו יקטן שהיה מקטין את עצמו ואת עסקיו ומה אם הקטן היה מקטין את עסקיו זכה להעמיד י"ג משפחות גדול שמקטין את עסקיו על אחת כמה וכמה. ודכוותה וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר וכי מן התולדות אין אנו יודעין שהוא הצעיר אלא שהיה מצעיר את עסקיו לפיכך זכה לבכורה: