ילקוט שמעוני/איכה/רמז תתרלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אני הגבר. א"ר יהושע בן לוי אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה אנא היא דיליפנא [יסורין] כל מה דאת בעי איתי עלי, משל למטרונא שכעס עליה המלך וטרדה חוץ לפלטין, מה עשתה הלכה וצמצמה את פניה ועמדה לאחורי העמוד, כשהמלך עבר אמרה (לה) [לו] אדוני המלך כך יפה לי וכך נאה לי וכך הגון לי שלא קבלה אותך אשה אחרת אלא אני, אמר לה המלך לאו אלא אני פסלתי את כל הנשים בשבילך, אמרה לו לאו אלא הן שלא קבלו אותך, כך אמרה כנסת ישראל רבש"ע מפני מה כך הגון לי שלא קבלה אומה תורתך אלא אני, אמר לה הקב"ה לאו אלא אני הוא שפסלתי את כל האומות בשבילך אמר לו לאו אלא הן הן שלא קבלו אותך, מפני מה הלכת להר שעיר כו' שנאמר ה' מסיני בא וגו', כמה טובות עשיתי לפניך קדשתי שמך על הים אמרתי לך שירה קבלתי תורתך בשמחה מה שלא קבלו האומות, ואחר כל השבח הזה אני הגבר ראה עני. רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אני הוא איוב, כמד"א מי גבר כאיוב ישתה לעג וגו' כל מה דאייתית על איוב את בעי מיתי עלי, באיוב כתיב כשדים שמו שלשה ראשים, ובי כתיב והעיר נתנה ביד הכשדים. באיוב כתיב אש אלהים נפלה וגו', ובי כתיב ממרום שלח אש. באיוב ויקח לו חרש, ובי כתיב איכה נחשבו לנבלי חרש. באיוב כתיב וישבו אתו לארץ, ובי כתיב ישבו לארץ ידמו. באיוב כתיב שק תפרתי, ובי כתיב העלו עפר על ראשם. באיוב כתיב חנוני חנוני אתם רעי, ובי כתיב אשר לא יתן לכם חנינה. באיוב כתיב כי יד אלוה נגעה בי, ובי כתיב כי לקחה מיד ה':

ראה עני וגו'. א"ר שמואל בר נחמן כיון שראה אותי עניה במצות ומעשים טובים הביא עלי שבט עברתו: