לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/איכה/רמז תתריז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אמרו שתי נשים אחיות היו בירושלים והיו יפיפיות ביותר, תפשום כשדים והלכו אצלם מאה וחמשים איש עם כל אחת ואחת עד שמתו מחמת הבעילה, והיו צועקות ואומרות איה רחמיך ה' שבראת בהם עולמך, וכשמתו היה ירמיה מקונן עליהם נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה, והיו הכשדים בועלים הבתולות עד שהלך דם הבעילה כיין מן הגת שנאמר בתולותיה נוגות והיא מר לה. אל תקרי נוגות אלא מן גת שנאמר גת דרך ה' לבתולת בת יהודה אל תקרי לבתולת אלא לבתולי. אמרו מעשה בשבעים בתולות שנשבו, והושיבון בספינה להלוך ולהושיבן בקרונות והיו אותן הבתולות אומרות זו לזו בואו ונקדש שמו של הקב"ה ואל יחללונו עו"א ערלים, מה עשו עלו לגג ונפלו לים וטבעו עצמם בים: