ילקוט שמעוני/איכה/רמז תתרי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


גלתה יהודה מעוני. על שאכלו חמץ בפסח דכתיב לחם עוני. דבר אחר על שחבלו משכונו של עני כדכתיב ואם איש עני הוא. דבר אחר מעוני על שעשקו שכר שכיר שנמר לא תעשוק שכיר עני ואביון, דבר אחר על שגזלו מתנות עניים שנאמר לעני ולגור תעזוב אותם. דבר אחר שעבדו אלילים שנאמר קול ענות אנכי שומע. ומרוב עבודה שהיו משתעבדין בעבד עברי:

גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה, אמר רבי אלעזר משל למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו והיה העבד מזדעזע מן בן המלך עד שכפת לו המלך ידי בנו לאחוריו, אף כאן אמר לו הקב"ה לנבוכדנאצר עלה לירושלים והיה מתירא עד שכפת לו ידי מיכאל שנאמר השיב אחור ימינו מפני אויב, אמר לו הקב"ה לישראל כשבראתי את עולמי לא היה לפני עמילה ולא יגיעה שנאמר הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו, ולמעשיכם הרעים היה לי עמילה ויגיעה כדי שיעלו עליכם מלכים שנאמר אך העבדתני בחטאתיך הוגעתני בעונותיך: