לדלג לתוכן

ילקוט שמעוני/איכה/רמז תתקצח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תוב פתח (אברהם) [משה] ואמר בחייכון כשדאי לא תקטלון קטלא אכזראה ולא תשוו כלאה גמירא ולא תקטלון ברא באנפי אבא וברתא באנפי אמא דמטא זמנא דמרי שמיא חושבנא חשיב מנכון, וכשדאי רשיעי לא עבדין הכי מנחין ליה לברא בכנפא דאמיה ואמרין ליה לאבוה קום נכסיה ואמיה בכיא ונתרא אמיה דמעא ואבוהי תלא ליה רישיה:

עתיד הקב"ה להפוך תשעה באב לשמחה שנאמר כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, ולבנות את ירושלים הוא בעצמו ולקבץ גליות ישראל לתוכה, שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. א"ר יוחנן כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, וכל מי שאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה שנאמר שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. דברי ירמיהו בן חלקיהו אמר רבי שמלאי מאי דכתיב עד מתי פתיים תאהבו פתי תאהבון כתיב, אמר הקב"ה בנוהג שבעולם אדם אוכל צחנה שני ימים או שלשה ימים ונפשו קניטא עליו ואתם הרי כמה שנים אתם עו"א שכתוב בה צא תאמר לו צואה תאמר לו ואין נפשכם קניטא: