ילקוט שמעוני/איוב/רמז תתקכג
ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר. כותי אחד שאל את ר' מאיר אפשר מי שכתוב בו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא הוא מדבר עם משה בין שני בדי הארון, אמר ליה הבא לי מראה גדולה הביא לו, אמר ליה ראה בוביא שלך ראה אותה גדולה, אמר ליה הבא לי מראה קטנה הביא לו אמר ליה ראה בוביא שלך ראה אותה קטנה, אמר ליה מה אתה שאתה בשר ודם אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה, מי שאמר והיה העולם על אחת כמה וכמה, כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכשהוא רוצה מדבר בין שני בדי הארון עם משה. אמר רבינא בר סיסי פעמים שאין העולם כלו מחזיקים כבודו של אלקינו ופעמים שמדבר עם האדם מבין שערות ראשו, הדא הוא דכתיב ויען ה' את איוב מן הסערה מבין שערות ראשו:
על מה אדניה הטבעו. תנא ר' אליעזר אומר עולם מאמצעיתו גברא שנאמר בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו. ר' יהודה אומר עולם מן הצדדים נברא שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ, ר' יצחק נפחא אומר אבן ירה הקב"ה בים וממנו הושתת העולם שנאמר על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה, ר' יהודה אומר מציון נברא שנאמר מזמור לאסף אל אלקים ה' דבר ויקרא ארץ, ואומר מציון מכלל יופי ממנו הוכלל יפיו של עולם. ברן יחד כוכבי בקר, לאחר שקלסו אותו זרעו של יעקב (כתוב ברמז ש"ח וברמז שמ"א):
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא. ר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא, ר' אליעזר אומר כשם שיש דלתות לבית כך יש דלתות לאשה, הדא הוא דכתיב כי לא סגר דלתי בטני, ר' יהושע אומר כשם שיש מפתחות לבית כך יש מפתחות לאשה הדא הוא דכתיב ויפתח את רחמה, ר' עקיבא אומר כשם שיש צירים לבית כך יש צירים לאשה, הדא הוא דכתיב כי נהפכו עליה ציריה. בגיחו מרחם יצא על ידי שמתגאה לצאת. בשומי ענן לבושו זה השפיר. וערפל חתולתו זה השליא. ואשבור עליו חקי אלו שלשה חדשים הראשונים. ודלתים אלו שלשה חדשים האמצעיים, ואומר עד פה תבא ולא תוסיף אלו שלשה חדשים האמצעיים, ואומר עד פה תבא ולא תוסיף אלו שלשה חדשים האחרונים. ופא ישית בגאון גליך, רבי אבהו אומר בעוז גלליך לפי שהולד הזה כשהוא יוצא הוא מלא גללים וכל מיני סרחון והכל מחבקין אותו ומנשקין אותו. בשומי ענן לבושו מדור הלבנה בין ענן לערפל עשויים כמין שתי קערות כסויות זו על זו והוא בין שניהם, כשהוא מוליד לבנה אלו שני עננים הופכים פניהם לרוח מערבית ויוצא מבין שניהם בלילה הראשון מדה אחת ובלילה השני מדה שנית, וכן עד חציו של חדש עד שיגלה כלו, ומחציו של חדש אלו שני עננים הופכים פניהם לרוח מזרחית פני הלבנה שיוצאה [מתחלה] מתחיל ונכנס ומתכסה בין שניהם בלילה הראשון מדה אחת ובלילה השני מדה שנית וכן עד סוף החדש עד שמכסה כלו, ומנין שהוא בין עננים שנאמר בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו, ומנין שהוא מתכסה כלו שנאמר בכסה ליום חגנו ביום שהוא מתכסה כלו: