יושר דברי אמת קונטרס ראשון לב
ונחזור לענינינו בענין המדרש היות כבר נודע מ"ש הבעש"ט ז"ל ששאלוהו על ענין פרה אדומה היכן היא רמוזה לבא מזה לעבודת השי"ת תמיד כמש"ל שכל המצות הן נצחיות בשכל אף שבפועל הם בזמן ובמעשה בשכל הם תמיד נצחיים, כי התורה הוא אלהותו ואלהותו היא נצחיות כמו שאומרים כל תלמידי הבעש"ט בשמו שכל התורה צריכה להמצא תמיד בכל זמן בדרך חכמה ושכל שיש ללמוד מכל המצות רמיזתה וא"א להאריך בזה ולצאת מן הענין ושאלוהו על פרה אדומה שמטהרת הטמאים ומטמאת הטהורים והשיב שזה ענין הגבהות שמתחלה אם האדם מתנהג בדרך לא טוב ורחוק מהשי"ת התחלת תקונו הוא מצד הגבהות ושלא לשמה כמו להתפארות או עוה"ב שזהו ג"כ גבהות נסתר שחושב שראוי שישלם לו הקב"ה שכר על מעשיו וחושב א"ע שעושה איזה דבר למענו, ובאמת מצידנו בלתי כח הבורא מה אנו והאיך יתכן שכר רק מתחלה א"א לבוא לזה וח"ו ישאר בחיצונות והותר לו לאחוז בגבהות והתפארות ויעשה שלא לשמה ומתוך שלא לשמה יבא לשמה ובלשמה צריך להיות זך מכל סיג גבהות כ"א יתערב בלשמה פניה מצד הגבהות תפסול העבודה נמצא הגבהות מטהרת הטמאים הרחוקים מהשי"ת ומטמא את הטהורים שנתקרבו כבר להשי"ת שח"ו אם יתערב בם גבהות מתועב לפני ה', וכבר אמרתי בפסוק [ויקרא מ'] כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' קרבן ראשית כו' ואל המזבח לא יעלו כו' שהרמז בשאור ודבש לגבהות שהם מרתיחים ועולים כמו הגבהות שמגביה לב האדם ואמר הכתוב לא תקטירו ממנו אשה לה'. רק קרבן ראשית ר"ל ראשית התקרבות להשי"ת מותר להיות בגבהות אבל אח"כ אל המזבח העליון לא יעלו לריח ניחוח לה' שאין נחת רוח לפניו בגבהות ח"ו כי תועבת ה' כל גבה לב אפילו בכל דהו כידוע. נמצא הגבהות נק' מטהרת הטמאים וכו' וענין זה הוא אפי' בצדיקים שהם כבר טהורים הוא נוהג תמיד ע"ד הנ"ל שצריך להתקרב לה' בגבהות ושפלות כי קודם שירצה האדם להתקרב להשי"ת ע"י איזה מצוה תורה ותפלה או מצוה נמצא עדיין הוא מרוחק ונקרא לערך הקירוב שיתקרב ויתקדש אח"כ ע"י העובדא שעתיד לעשות נקרא עתה ע"ד הכנוי טמא ומרוחק מהשי"ת וא"א להתקרב להשי"ת אם לא יהיה לו גבהות דהיינו שיגבה לבו בדרכי ה' שאל"כ יאמר לו יצרו שאתה אינך ראוי להתקרב אליו כנ"ל, לזה צריך להשתמש בגבהות ולהגביה לבו בדרכי ה' להתקרב דווקא ובאמת הוא שפלות כמש"ל רק שדומה לגבהות כנגד היצה"ר שרוצה לפתותו מצד מצוה שמצוה להיות שפל, וא"כ ע"י גבהות זה יטהר ויתקרב להשי"ת כשיעשה העובדא של תפלה או תורה או מצוה ואח"כ בעת העובדא שעושה או אח"כ צריך לשמור א"ע מכל צד גבהות וישפל לפני השי"ת ולפני כל ולא ידומה לו שהוא גדול מחבירו כשיראה שהם אינם עושים עובדא זו כי זהו גבהות וכבר ידעת המוסר השכל מהבעש"ט זלה"ה על זה וכתוב הדור הוא ומפורסם מבעש"ט אצל כל איך לשוב אל לבו על זה ואין צריך להאריך בזה. נמצא הגבהות בשעת המעשה שאז הוא נקרא טהור ואז הגבהות מטמא הטהורים ח"ו והגבהות נקרא פרה שמפרה ומגדל דעת האדם, והאדומה מצד הקליפה ויש עוד טעם אחר על זה שנקרא כן ולא רציתי להאריך, ונקרא זה פרה אדומה שמטהרת את הטמאים כו' ולז"א במדרש מה ראה קרח לחלוק על משה היכן ראה וחשד שיהיה למשה התנשאות ח"ו הלא ידע שודאי היה משה מוכתר בענוה עד שהעיד עליו הכתוב שהיה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה אפילו מכל השפלים הנקרא אדם אשר ע"פ האדמה, והוא היה עניו יותר מהם, וא"כ האיך חשדו בעון הגבהות לצדיק כזה, והלא קרח פקח היה והשיב המדרש פרה אדומה ראה ר"ל שראה שמדת הגבהות מוכרח להיות לכל צדיק לעבודת השי"ת אפילו לצדיקים גדולים כנ"ל והיא מטהרת את הטמאים כנ"ל וחשב שמשה טעה להיפוך כי מה שהתנשא על העם הוא ואהרן להתקרב להשי"ת לא היה מחמת הגבהות המותר המטהרת הטמאים והמרוחקים רק נתערבה בהם הגבהות האסור המטמאת הטהורים ועי"ז נשא לבם להתקרב להשי"ת הוא ואהרן יותר מכל העם ולהיות מלך ולעשות הכל ע"פ מאמרו וחשב שהיה זה מצד גבהות ולא האמין שמפי הדיבור עשה הכל ולדין את משה לכף זכות אלא חשב שמשה טעה וסבר שזה הגבהות הוא לש"ש ובאמת הוא שלא לש"ש רק מצד גבהות הרע, ועליו חשב להיפוך שהוא מצד הטוב והכל מפני חסרון האמונה וחסרון טהרת הלב מקנאה וכבוד וזה פרה אדומה ראה והבן היטב כי הוא דבר עמוק וא"א לפרש בכתב היטב רק להבין בעומק הלב:
ובמ"ש לך בקונטרס הזה די לך אם תרצה לעסוק בו תמיד בהתבוננות גדול תבין דבר מתוך דבר כי לדעתי כתבתי לך די כל האפשר לפי השגתך והשגתי אף שבאמת זה עדיין אינו רק התחלה רק לערך דעתינו הקלושה שאין אנו משיגים יותר די בזה המעט הכולל הרבה למשכיל ורוצה לעבוד השי"ת ומתקרב אליו והכלל כי לא המדרש הוא עיקר אלא המעשה:
ובקונטרס השני בדעתי לכתוב לך אי"ה איזה דברים כוללים מעניני תפלות החול והנהגת דרכי ישרים ולימוד התורה כפי שבקשת ממני וכפי שאני מבין המעמד שלך באיכות ומהות, ואח"כ עניני שבת קודש ואח"כ ענינים מר"ה ויוה"כ וסוכה ואח"כ כללות המועדים וקצת פרטיותיהם כל האפשרי אפס קצתם תראה ותן לחכם ויחכם עוד, ולא רציתי להעתיק לך מהדרושים שת"י בכתבים של מו"ר דוב בער זלה"ה כי הם גדולים ועמוקים וכל דבר צריך לביאור גדול לשיובן היטב בלי פקפוק ולאנשים כמותינו אין בהם מוסר רק לגדולי הערך המתקרבים היטב להשי"ת כמש"ל במשנה הבנים יוצאים בקשרים רק כתבתי מה שהבנתי שהוא לתועלתך יותר והכל הוא דברים קדושים מקדושי עליון הנ"ל ושלום: