יושר דברי אמת קונטרס ראשון כט
ובאמת בדור זה גבר מאד זה הקליפה ההפוכה המתהפכת בלהטות להב החרב המתהפכת מחבר לחרב כמ"ש בשל"ה זלה"ה וז"ל עתקו וגם גברו חיל אנשי רשע ומקצתם דומים לצדיקים ות"ח וחסידים מעטופים לבנים רק לא נטהרו לבם מכבוד וקנאה ומקנאתם מטילים מום בקדשים בשקרים וכזבים ומדברים סרה על עובדי ה' באמת והכל הוא שנתפתו בפיתוי הנחש שכל הגדול הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו [סוכה נ"ב] אשר אמר הרב המגיד ני' שר"ל כל הגדול מחבירו בלבו נמצא יש לו גבהות בלב לזה יצרו גדול הימנו ר"ל יצרו מתגדל מעצמו בעון הגבהות והקנאה שמתקנאים שרואים חכמים הנ"ל שבזמנינו יש להם שם טוב ואנשי העולם מהמון עם הטהורים כרוכים אחריהם מאד כמו שראוי להיות באמת להיות כרוך אחרי החכמים וצדיקים באמת ולהתאבק בעפר רגליהם ואליהם אין איש פונה ובלבם דומה שהם צדיקים וחסידים ות"ח יותר מהם לזאת מטילים מום בהם וממציאים שקרים וכזבים שלא עלו על לב כמו שאירע בזמנינו והכל כדי לפחות שמם כמ"ש כל זה בחו"ה שיפתה היצה"ר לאדם בזה הענין ע"ש בסוף פ"ה משער יחוד המעשה, וגם מי שלא ימצאו בו שום דופי ושמץ כמו שהיה ר' מנחם מענדל ז"ל היו אומרים עליו המלעיגים שהוא באמת צדיק אבל הוא בעל גאוה גדול וכדומה אומרים על הרב המגיד נ"י והכל מחמת פיתוי הנ"ל כי אלו יודעים בעצמם האמת שעדיין לא התחילו לעבוד השי"ת כלל וכלל כי אלו זכו לשום יראה אפי' רגע א' מכ"ש למדריגות אחרות היו רודפים אחר הצדיקים ההם שילמדום דרך השי"ת כמו שיש באמת גאוני עולם שהכירו זה ונכנעו לפני הצדיקים הנ"ל כעבדא קמי' מריה מפני שנגע ה' בלבם ורצו לעבדו באמת ורצו בכניעה באמת להיות זנב לאריות כי הבינו שעדיין אינם יודעים התחלה לעבודתו ורדפו אחר עבודת השי"ת ומצאו והשכילו מחכמים הנ"ל שלמדום וקבלו כל אחד מהם לפי זכות נשמתו: