יוסף תהלות/קיד

מזמור קיד

פסוקים א-ד

בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז. אפשר במה שנודע דנשמות ישראל היו נאחזות בסט"א והקב"ה הוציא לאור נשמתם עד שבליל פסח כבר היו כל נשמות ישראל חוץ מכל הסט"א וכתבו משם ילקוט ראובני כי יעקב כינוי לגוף וישראל לנשמה. וז"ש בצאת ישראל ממצרים שהקב"ה בחסדו הוציא הנשמות ישראל דייקא ממצרים מהסט"א. בית יעקב הגופות מעם לועז למטה בארץ מצרים היתה יהודה לקדשו שהיו גדורים בעריות ומשו"ה הים ראה וינוס כי ראה ארונו של יוסף כמשז"ל ואם ח"ו לא היו נשמרים מעריות לא נבקע הים משום יוסף כי אדרבא בהיות שלא נשמרו ולא למדו מיוסף דין הוא שיטבעו אלא ודאי שהיו גדורים בעריות אלא שיוסף הצדיק ע"ה עמד בנסיונות גדולות ואלים זכותו וז"ש היתה יהודה לקדשו כי כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. ומטעם זה ההרים רקדו כאלים במתן תורה ואם לא היו כשרים לא זכו לתורה דהיה דמיון אשה כביכול:

א"נ אפשר שהכונה לרמוז כמה טעמים ליצ"מ. בצאת הבי'ת שמושית. צאת גימט' אמת ן' רמז כי בזכות יעקב הנקרא אמת נתגלו ן' שערי בינה ויצאו וכמ"ש בזהר הקדוש דלכך כתיב ן' פעמים יצ"מ ולפ"ז בצאת בעבור צאת. א"נ בעבור התורה הנקראת אמת נתגלו ן' ש"ב. ישראל רמז שאם היו שוהים עוד מעט היו נטמעים ח"ו ומפני כן יצאו כי ישראל סגולתו ור"ת עשר ספירות גימט' ישראל. ממצרים רמז טעם אחר שהם בני חם והם עבדים לישראל, שהם משם. בית יעקב רמז דבזכות נשים צדקניות נגאלו כמשז"ל:

א"נ רמז שבקבלת התורה נמשלו לאשה וזהו בית יעקב ומשו"ה יצאו. א"נ רמז לרחל אמנו שבזכותה יצאו כמ"ש בתנא דבי אליהו ובפירוש זקוקין דנורא. מעם לועז רמז לרשעות המצריים שהקשו השעבוד ובעבור קושי השעבוד יצאו. היתה יהודה לקדשו רמז שמסרו עצמם על קידוש השם ויקדשו והקדש מפקיע מידי שעבוד. ישראל ממשלותיו רמז שנשמרו גדורים בעריות ולכך זכו למשול כי הנשמר מזנות זוכה למלכות ובעבור שהיו גדורים בעריות יצאו וכמ"ש בסמוך: