לדלג לתוכן

יוסף דו נואס

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בִּימֵי קֶדֶם לִפְנֵי רֹב מֵאוֹת בָּשָּׁנִים,

וּכְבָר קֶשֶת עַם עֵבֶר הָיְתָה קַשׁ נִדָּף,

כְּבָר נָשַׁמָּה, נָדַמָּה הָאֵם עַל בָּנִים;

זוֹ הַיָּד שֶתָּרֹעַ קָדְקֹד עֹז אוֹיְבָיו,

זוֹ הַחֶרֶב, בְּרַק זַעַם, אוֹכֶלֶת צָרִים,

זֶה הַלֵּב הַגָּדוֹל מְלֵא הָעֹז, רֹךְ וָתֹם,

זֶה הָרוּחַ, לַהֶבֶת לוֹהֶטֶת הָרִים,

שֶיָּצַק בַּכִּנּוֹר מַנְגִּינוֹת כּוֹכְבֵי-רוֹם –

כְּבָר נֻפְּצוּ לִרְסִיסִים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל,

כְּבָר נִדְּפוּ בִּידֵי סַעַר, כָּסּוּ בַּאֲפֶל לֵיל.


וּבַחֹשֶׁךְ כִּסָּה כָּל הָאָרֶץ סָבִיב

אָז דָּרַךְ כֹּכַב-אוֹר מִפַּאֲתֵי הַקָּדִים,

מִכְּנַף אֶרֶץ מוֹלֶדֶת הֲדַר הָאָבִיב,

עֲפָרָהּ – אַבְקַת מוֹר, זֵרֻעֶיהָ נְרָדִים,

הֲרָרֶיהָ, סְלָעֶיהָ קֵן-דְּרוֹר עֲנָקִים,

יַעֲרוֹתֶיהָ – תְּמָרִים שֶיֵּרוֹמוּ עָל, עָל;

כֹּכָבֶיהָ – שְׁמָשׁוֹת מְשֻבָּצוֹת בַּשְּׁחָקִים,

אַוִּירָהּ – רִקְמַת-אוֹר הָרוֹחֶצֶת בַּטָּל;

הַשָּׁמַיִם תְּהוֹם הוֹד מִבְּלִי כֶתֶם קַל עָב –

אֶרֶץ-זוֹ הַבְּרוּכָה הַמְאֻשֶּׁרֶת – עֲרָב.


וּמִתַּחַת שְמֵי-הוֹד וּבְצֵל יַעֲרֵי עַד

הִתְגַּלְגֵּל בִּידֵי סַעַר גַּרְגֵּר מֵאֲבַק

גֵּו הָעָם הַגָּדוֹל שֶהוּדַק וַיֻּדַּד,

וַיַּךְ שֹׁרֶש וַיַּעַל הַצֶּמַח הַדַּק,

וַיִּצְמַח וַיִּשְׂגֶּא וַיִּפְרַח עָלֶה-רַךְ,

וַיִּבְלַע פְּנִינֵי-טַל וַיִּינַק קַוֵּי זִיו,

וַיַּקְשֵב שִיר הַיַּעַר, הֲמִי רוּחַ צַח,

וַיִּגְדַּל וַיִּרוֹם וַיִּרְחַב מִסָּבִיב,

וּבִיפִי עֳפָאָיו, אָז הֵרִיעַ קוֹל שִׁיר

קוֹל הַשִּׁיר שֶׁנֶּאֱלַם מֵהֵיכָל וּמֵעִיר.


וּבְסַלְעֵי הַמָּגוֹר עַל שִׂיא הַרְרֵי אֵל

הַנּוֹדֵד הַמְשׁוֹמָם הִתְעוֹדֵד, הִתְרוֹמָם,

וּבְמִשְׂגַּב צְרִיחֵי-עֹז בַּחוֹמוֹת וּבַחֵל

שָׁאַף רוּחַ כִּמְעַט, וּלְאוֹר שֶׁמֶשׁ יוֹמָם

הִתְנוֹצֵץ צוּר הַחֶרֶב, הִבְרִיק הַחֲנִית,

וַיָּפֹזּוּ זְרוֹעֵי הָאָסִיר הַגִּבּוֹר

[זוֹ הַחֶרֶב, הַחֲנִית שֶלֻּקְחוּ כְבָר בַּשְּׁבִית,

אֵל יָדָיו שֶׁהֻגְּשׁוּ לִנְחֻשְׁתַּיִם בַּבּוֹר]

וּמֵעַיִן נָמַקָּה מֵעֹנִי וָרֵישׁ –

מִזֶּה נַחַל הַדֶּמַע יָצִיץ לַהַב אֵשׁ.


זֶה הַלַּהַב נִיצוֹץ מִן הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה,

מֵאֵשׁ רֶגֶשׁ הַלְאֹם הַבְּלוּלָה בְּאֵשׁ-דָּת,

בִּלְבַב עַם שֶׁהָיָה כְבָר הַשֶּׂה לָעוֹלָה

עַל מִזְבַּח קָדָשָׁיו – וַיִּלָּחֶם בְּלִי חָת,

וַתִּבְעַר זוֹ הָאֵשׁ פָּרִיצֵי הָאָדָם,

וַתְּלַהֵט הַיְּוָנִים וַתֵּרוֹם וַתְּנַצַּח,

וַתֹּאכַל רוֹמָאִים וַתְּלַחֵךְ נַהֲרֵי דָם,

וּבִתְהֹם זֶה הַדָּם הָטְבְּעָה וַתִּדְעַךְ –

אַךְ לֹא אֵשׁ וְתִכְבֶּה זוֹ הָאֵשׁ מִמְּקוֹר אוֹר,

עוֹד תִּבְעַר, עוֹד תָּאִיר עוֹד תָּפִיץ חֹם וּדְרוֹר.


אָז נֵעוֹר שָׁם הָרוּחַ וַיָּשָׁב לֵאוֹר

בִּנְעִימוּת אוֹר הַחֹפֵשׁ, וַיָּקָם וַיְחִי

וַיַּעֲבֹד אֲדָמָה וַיִּזְרַע וַיִּקְצֹר,

וַּיִּטַּע וַיּבְצֹר הָאִכָּר הַיְּהוּדִי,

וַחֲגוּר חֶרֶב וָאֵת וַחֲמוּשׁ סֵפֶר, עֻגָב

אָז יָרִים עֹז הַדֶּגֶל, הַדֶּגֶל הָרָם

מֵהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהַּ עַל אֶרֶץ עֲרָב;

וּלְמַרְאֵה זֶה הַפֶּלֶא – כְּתָב-אֵשׁ בִּנְהַר-דָּם,

הַמֵּפִיץ זִרְמֵי אוֹר וּמֵקִיר חַיֵּי עַד,

יִכָּנַע כָּל לֵבָב, עַם עַז-נֶפֶשׁ יִרְעַד.


זֶה הָעָם עַז הָרֶגֶשׁ, כַּבִּיר הַדִּמְיוֹן

בֶּן הַטֶּבַע הַפֶּרֶא וּמְלֵא קֶסֶם-הוֹד –

הִשְׁתּוֹמֵם לַמַּרְאֶה הִתְרַגֵּשׁ מֵהֲמוֹן

זִרְמֵי-אוֹר הַזֹּרְמִים הַסּוֹחֲפִים עַד הַיְסוֹד

אֱמוּנַת הָאֱלִיל תָּעְתּוּעֵי הַבְלֵי-שָוְא;

וּבְכָל עֹז רֶגֶש נֶפֶש תִּשְׁאַף לִגְבָהִים

הִתְרוֹמֵם בּוֹ רוּחוֹ אֶל מָרוֹם, אֶל נִשְׂגָּב

הֶחָרוּת עַל הַדֶּגֶל בִּכְתָב אֱלֹהִים,

אָז יִכְרַע שָׁם לַדֶּגֶל וּבְשֵׁם אֲדֹנָי

תִּשָּׁבֶע כָּל לָשׁוֹן יִתְהַלֵּל כָּל הֶחָי.

וּבְתֵימָן בִּדְרוֹם אֶרֶץ הָאשֶׁר עֲרָב

אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל כְּבָר הֵרִימָה הַנֵּס,

וּבְחִמְיַר הַמְּדִינָה וּבְקִרְיַת מֶלֶךְ רַב –

הוּא כָּרִיב הֶחָכָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ לַכֵּס,

הַגִּבּוֹר הַנַּעֲרָץ חֲגוּר חֶרֶב הָעֹז,

הַלֹּהֶטֶת כָּאֵשׁ עַמֵּי קֶדֶם סָבִיב,

הַמְשׁוֹרֵר שֶׁיָּעִיר הַכִּנּוֹר – וַיַּעֲלֹז

וַיַּקְשֵׁב הַזָּמִיר צְלִילֵי שִׁיר הָאָבִיב –

לָקְחָה שֵׁבֶט מֶמְשֶׁלֶת וַתַּעַל לַכֵּס

וּבִמְלֹא רַחֲבֵי אֶרֶץ נִסָּהּ הִתְנוֹסֵס.


וּלְכָרִיב הָעִזּוּז בֶּן-זְקוּנִים שָׁתִיל רַךְ,

שֶׁאָצַל הַיּוֹצֵר לוֹ כָּל-קֶסֶם כָּל-חֵן,

זוֹ הָעַיִן – יָם-אוֹר, זֶה הַמֵּצַח הַצַּח

הַנָּטוּי כָּרָקִיעַ כֻּלּוֹ עֶשֶת שֵׁן;

הַפָּנִים – עֲלוּמִים, סֵמֶל נֹעַם וָתֹם,

נִשְׁקָפִים כַּלְּבָנָה בֵּין עָבֵי-תַלְתַּלִּים;

הַלֵּבָב – מֶרְחַב יָהּ כֻּלּוֹ אֹמֶץ וָחֹם,

וּבְרוּחוֹ סַעֲרַת עֹז, כִּי תִסְעַר תַּךְ גַּלִּים

בִּתְהֹם רֶגֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שׁוֹאֶפֶת לִדְרוֹר,

לֹא תֵדַע חֹק וּגְבוּל, לֹא תַכִּיר כָּל מַעְצוֹר.


וּבִנְפֹל זֶה הַמֶּלֶךְ כָּרִיב הָאַדִּיר

בִּמְזִמּוֹת אַנְשֵי רֶצָח מִמַּעַל וָתֹךְ,

וּמְהוּמוֹת וּמְבוּכוֹת בַּמְּדִינָה וּבָעִיר

וּבֶן-שַׁחַץ נָבָל הִתְנַשֵּׂא אָז לִמְלֹךְ

וּבַחֶרֶב וָדָם הִתְאַמֵּר לַאֲבִיד נִיר

לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וּלְבֵית מֶלֶךְ עֲרָב,

הִתְנַשֵּׂא זֶה הַנַּעַר בֶּעֱזוּז זַעַם כְּפִיר,

וַיִּטְרֹף וַיְשַׁסַּע הֶעָרִיץ הַנִּתְעָב

וַיְבַעֵר זְדוֹן מֶמְשֶׁלֶת וּבְרוּחוֹ כִּי עָז

יָשַב עָל לַכִּסֵּא הַצָּעִיר דּוּ-נוּאָס.


וּבְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה הַבָּנוּי עֶשֶׁת שֵׁן

יֵשֵׁב מֶלֶךְ חִמְיַר עַל כִּסֵּא כֶתֶם פָּז.

הַפָּנִים הַיָּפִים כְּלִילֵי נֹעַם וָחֵן

מַה קָּדְרוּ בֶעָנָן? זֶה הָרוּחַ הָעָז

מַה דּוּמָם יֵאָנַח? זוֹ הָעַיִן עֵין-אֵש

מָה-רֻטְּבָה בַדְּמָעוֹת? וּדְמָמָה בָאוּלָם

הֲרַת עֶצֶב עָמֹק מִיָּם עֹנִי וָרֵישׁ –

. . . אֶת אַחַי בְּנֵי עַמִּי. . . כֹּה יִתַּמּוּ כֻלָּם,

כֹּה יִשַּׁסּוּ, יִמַּקּוּ, וַאֲנִי עוֹדִי חָי

הָהּ, אֵלִי, אֵל רַחוּם, עַד מָתַי, עַד מָתָי?


הֲלָעַד דַּם עַמִּי כֹּה יִשְׁטֹף כַּנְּחָלִים

מִצּוּר חֶרֶב יָוָן לֹא תִשְׂבָּעָה כַּשְּׁאוֹל?

וּתְהוֹמוֹת הַדָּמִים מִגִּבְעוֹת הַחֲלָלִים

לִי יֶחְמָרוּ, יִרְעָשׁוּ, יִרְעָמוּ – וְהַקּוֹל

קוֹל קוֹרֵא לַנָּקָם, לִי – גּוֹאֵל הַדָּמִים

וַאֲנִי? – הַאֻמְנָם עֲמָלִי אַךְ לַשָּׁוְא

לָתֵת נֵצַח וָעֹז וּלְכוֹנֵן כְּמוֹ רָמִים

בֵּית עַמִּי יִשְׂרָאֵל בְּמַמְלֶכֶת עֲרָב?

הֲלַשָּׁוְא הֲרִימוֹתִי הַדֶּגֶל הָרָם

דֶּגֶל אֵשׁ אוֹכְלָה אֵשׁ, נֵס שִׁלֵּם וְנָקָם?


נֵס נָקָם וְשִׁלֵּם! כְּבָר מָלְאָה הַסְּאָה –

כְּבָר כָּשַׁל סֻבֳּלִי – וּבְדָמִי יָם זוֹעֵף,

וּכְהַר גַּעַשׁ יִנֹּעַ לִפְנֵי הַזְּוָעָה

הֲרַת נֶפֶץ אָיוֹם – וּמַבּוּל אֵשׁ סוֹחֵף

יִתְפָּרֵץ מִלֹּעוֹ וִיבַלַּע כָּל הַיְקוּם,

כֵּן יִנֹּעַ לִבִּי – וּבְעוֹד רֶגַע יָקִיא

כָּל לַבַּת קִנְאָתִי וּבְכֹחָהּ הֶעָצוּם

תִּסְתָּעֵר וּתְלַהֵט כָּל שׁוֹפֵךְ דָּם נָקִי,

וּתְכַפֵּר דַּם אַחַי וּתְכַסֶּה הֲרוּגָי

בִּתְהוֹמוֹת הַדָּמִים וּגְוִיּוֹת כָּל מוֹגָי.


הִתְיַצְּבוּ, הַשָּׂרִים! וּבַחֶרֶב, חֲנִית,

כָּל צִבְאוֹת גִּבּוֹרָי! וַעֲלוּ נַגוֹרָן,

חֶבֶל אֶרֶץ מֶמְשֶלֶת הָעֶבֶד חָרִית;

מוֹת נָבָל לַפּוֹשֵׁעַ! שֹׁד, הֶרֶג, אַבְדָן

לַבֹּגְדִים אַנְשֵׁי רֶצַח, לִבְנֵי בְלִי אֵמוּן, –

אֵל, אוֹיְבֵינוּ מִבַּיִת שֹׁתֵי דַם אָדָם, –

הַשְׁמִידֵם, הַאֲבִידֵם לִבְלִי עוֹד יֵרֹמּוּ;

הֲדִקֵּם כֶּעָפָר מֵחֲמַס עֹז יָדָם –

יֵדְעוּ-נָא יֶחֶרְדוּ עַמֵּי אֶרֶץ כֻּלָּם

עֹז יָדֵנוּ נוֹקֶמֶת בָּאֵשׁ וּבַדָּם!


וּבִיצַנְץ, זוֹ הָעִיר קַן חֲמַת קִנְאַת-דָּת,

הַחַיָּה הָרָעָה הַבּוֹלַעַת כִּשְׁאוֹל

דַּם הָעָם הַקָּטֹן הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת,

הַמְעֻנֶּה הַגָּדוֹל הַיּוֹדֵעַ לִסְבֹּל

כָּל עָמָל וּמְצוּקָה בִּמְנוּחָה, בִּדְמִי-בוּז,

הַמְנַעֲנֵעַ רֹאשֵׁהוּ אֶל כָּל גַּל וָגָל

הַשׁוֹטֵף לַהֲפִיצוֹ – מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָזוּז

וְעֵת גֵּווֹ כֶעָפָר יִשָּׂא עַיִן אֶל עָל –

זוֹ הָעִיר פָּחֲדָה-פַחַד וּלְפֶתַע פִּתְאֹם

לַשְּׁמוֹעָה הַבָּאָה מִפַּאֲתֵי הַדָּרוֹם,


כִּי דָרַךְ כַּכּוֹכָב עַם אֵיתָן, עַם עִזּוּז

הַמַּפִּיל חִתִּיתוֹ עַל כָּל-אֶרֶץ עֲרָב,

עַם רוּחוֹ אֵשׁ קִנְאָה וּרְשָפָיו רִשְׁפֵּי-בוּז

וּבְצוּר חֶרֶב נֹקֶמֶת שׁוֹאֵף הוּא לַקְרָב

עִם צָרֵי בְנֵי עַמּוֹ מִקָּרוֹב, מֵרָחוֹק;

גַּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים כְּבָר עָשָׂה בִנְקָמָה

וַיַּעֲשֹׁק וַיְרוֹצֵץ וַיִּרְצַח לִבְלִי חֹק,

וְהַדָּמִים צֹעֲקִים שָׁם מִן הָאֲדָמָה –

כֹּה יָדִיחַ בַּדָּם דַּם בָּנָיו הַשְּׁדוּדִים,

וּמִי זֶה הוּא הָעָם? הֲלֹא עַם-הַיְּהוּדִים!


הַיְּהוּדִים! זֶה הָעָם טְמֵא הַנֶּפֶשׁ וָגֵו

זוֹ עֲדַת תּוֹלָעִים, זְעֻמַת אֱלֹהִים

עוֹד תִּצְלַח לִמְלוּכָה וּלְכִסֵּא לָהּ יֵשֵב

פְּרִיץ חַיּוֹת, טוֹרֵף טֶרֶף, בֶּן זֶרַע מְרֵעִים!

כֹּה הָמוּ הַיְּוָנִים וַתִּרְעַשׁ כָּל הָעִיר.

וַתִּגַּע הַשְּׁמוּעָה עַד הַמֶּלֶךְ יוּסְטִין

הַקַּנָּא הַזָּקֵן, וּכְלַפִּיד בֶּעָמִיר

הִצִּית אֵש חֲמָתוֹ הַצּוֹרֵר הַמַּשְׂטִין

דּוֹס אִבֶּן תַּעְלַבַּן, הַחוֹצֵב לֶהָבוֹת

אֵשׁ תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת וּמַרְגִּיז הַלְּבָבוֹת.


הָאוֹיֵב, הָאוֹיֵב שָׁם כַּנֶּשֶר יָטוּשׂ

בַּהֲמוֹן אֳנִיּוֹת, וּכְבָר בָּא עַד הַגְּבוּל

הַקַּנָּא הֶעָרִיץ אַל אַצְבַח מֶלֶךְ כּוּשׁ,

וּגְדוּדֵי גִבּוֹרָיו כְּבָר פָּרְצוּ כַּמַּבּוּל

מִמְּלֹא רֹחַב הַחֹף עֲלֵי אֶרֶץ חִמְיַר.

גַּם בִּיצַנְץ עִמָּם יַחַד נֵעוֹרָה כַּכְּפִיר –

כֹּה הָגָה כָּל לֵבָב וַיִּרְגַּז וַיִּסְעַר

לַשְּׁמֻעָה הָעוֹבֶרֶת אֶל כָּל עִיר וָעִיר.

אָז יִשְׁאַגּ דּוּ-נוּאַס: הֵחָלְצוּ, גִבּוֹרָי,

הִלָּחֵם עַל אַרְצִי, עַל עַמִּי וֵאלֹהָי!


עַל יַד חֹף יָם הַסּוּף, שָׁם סַלְעֵי הַמָּגוֹר

מֻצָקִים כַּעֲנָקִים שֶׁיַּבִּיטוּ מֵעָל

אֶל הַיָּם הַסֹּעֵר מִסְּבִיבָם מִדּוֹר דּוֹר,

וּבְהֵרוֹם הַמִּשְׁבָּר וּבְהָגִיחַ הַגָּל,

הֶעָטוּף בִּלְבוּשׁ-קֶצֶף מִמַּעֲמַקִּים,

וְהִתְפּוֹצֵץ וְהִתְפּוֹרֵר בַּעֲבִי מָגִנָּם,

וְהִתְרוֹמֵם וְהִתְעוֹפֵף בִּרְסִיסָיו הַדַּקִּים

וּבְהֶמְיַת קוֹל עַצֶּבֶת אֱלֵי חֵיק הַיָּם –

אָז יֵרָא לַעַג-בּוּז עַל פְּנֵיהֶם נִזְעָמִים

כִּשְׂחוֹק אִישׁ מִלְחָמָה עֲלֵי יֶלֶד תָּמִים.


וּמִבֵּין גַּלֵּי זַעַף מֵרַחַב אֵין קֵץ

אַךְ תָּצִיץ גֻּלַּת-אֵשׁ בְּלִיל לַהֶבֶת וָדָם

וַתִּזְעֹם גַּלֵּי זַעַם וַתֹּר בָּמוֹ חֵץ

חֵץ מָשׁוּחַ בָּאֵשׁ – וַיַּצֵּת פְּנֵי הַיָּם

וַיַּחֲלֹף – וַיַּאְדִּימוּ רָאשֵׁי הַסְּלָעִים,

וַיַּעֲבֹר – וַיַּבְרִיקוּ לַהֲבֵי חֲרָבוֹת,

יַעֲרֵי חֲנִיתוֹת, רִבֹּאוֹת כֹּבָעִים,

וַיִּשַּׁק – וַיִּצַּתּוּ חִצִּים לִרְבָבוֹת

וַיִּגְעַשׁ הַמַּחֲנֶה וַיִּרְעַשׁ שְׂדֵה הַקְּרָב –

קוֹל עֲנוֹת אֲנָחוֹת וּתְרוּעַת הֲמוֹן רָב.


שָׁם יוֹסֵף דּוּ-נוּאַס עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר

וּפָנָיו לֶהָבוֹת מֵעֵינָיו עֹז יָהֵל

וִיעוֹרֵר גִּבּוֹרָיו וּבְקוֹל רַעַם אַדִּיר:

לַחַיִּים אוֹ לַמָּוֶת, עַמִּי יִשְׂרָאֵל!

לַחַיִּים – חַיֵּי עָם, חַיֵּי נֵצַח וּדְרוֹר,

אוֹ לַמּוֶת – מוֹת עָם, עַם גִּבּוֹר, עַם עִזּוּז!

מַה חַיֵּי הָעַבְדוּת? חֶשְכַת עַד בְּלִי זִיק אוֹר,

גְּסִיסַת נֶפֶשׁ טוֹבַעַת בִּיוֵן בִּצַּת בּוּז;

אַל חַיֵּי עֲבָדִים, הוֹי, חַשְׁמוֹנִים!

נִלָּחֵם, כִּי נִחְיֶה אוֹ נָמוּת כַּאֲדוֹנִים!


נִלָּחֵם, נִלָּחֵם עַל דִּגְלֵנוּ הָרָם!

נִלָּחֵם כָּל עוֹד בָּנוּ יִפָּעֶם הַלֵּב,

כָּל עוֹד חֶרֶב נוֹקֶמֶת תִּצְמָאָה לַדָּם,

כָּל עוֹד זְרוֹעַ תָּנוּעַ תִּרְעַץ רֹאשׁ אוֹיֵב!

מֵאַלְפֵי פִיפִיּוֹת אָז הֵרִיעַ הַקּוֹל,

וּבִמְעוּף בִּרְקֵי-זַעַם בִּמְרוֹמֵי אֵין קֵץ

יָעוּף גְּדוּד אַחַר גְּדוּד לֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל,

וּבְקוֹל רַעַם אַדִּיר וּבְמַבּוּל אַלְפֵי חֵץ

הִתְנַגְּשׁוּ הַמַּחֲנוֹת. אָז פָּרַץ זֶרֶם דָּם

וַיִּשְׁטֹף וַיַּעֲבֹר וַיַּאְדֵּם פְּנֵי הַיָּם.


וּבִמְטַר הַחִצִּים שָׁם בֵּינוֹת לַחֲלָלִים

הַנּוֹפְלִים כֶּעָמִיר חֳמָרִים, חֳמָרִים,

בֵּין זִרְמֵי הַדָּמִים הַהוֹמִים כַּנְּחָלִים

כִּי תָקוּם הַסְּעָרָה וּתְפוֹצֵץ מִשְׁבָּרִים,

יִתְרוֹצֵץ גְּדוּד אֶחָד, יִתְרוֹצֵץ כֶּחָזִיז

בֵּין מַחֲנוֹת עֲנָנִים – וּבְרֹאשָׁם בַּכִּידוֹן

יִשְׂתָּעֵר כַּנָּמֵר וִיבַתֵּק וְהֵתִיז

וּירוֹצֵץ וִיפוֹצֵץ וּלְרַגְלָיו אֲבַדּוֹן

וּמְבוּכָה וּמְבוּסָה אַף כָּל רוּחַ יִמַּס –

מִי הוּא זֶה הַגִּבּוֹר? הַצָּעִיר דּוּ-נוּאַס!


וּבְמַחֲנֵה הָאוֹיֵב הֲמוֹנִים, הֲמוֹנִים

גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה יוֹסִיפוּ לָבוּס,

וּגְדוּדִים אֲחֵרִים בַּחֲרָבוֹת כִּידוֹנִים

יִתְנַפְּלוּ מִסָּבִיב, יִפְנוּ עֹרֶף לָנוּס;

אַךְ צִבְאוֹת הָאוֹיֵב לַאֲלָפִים, לִרְבָבוֹת

עוֹד יָגִיחוּ סָבִיב חֲיָלִים, חֲיָלִים – –

עוֹד יָעֹז הַגִּבּוֹר, עוֹד יָפִיץ לֶהָבוֹת

אַךְ יָדוֹ כְבָר יָגְעָה וּבְגִבְעוֹת הַחֲלָלִים

מָצָא קֶבֶר מִבְחַר גִּבּוֹרֵי דוּ-נוּאָס,

רַק יוֹסֵף עוֹד נִלְחָם וּגְדוּדֵהוּ הָעָז.


­


וּמִמְּרוֹם שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת יָרַד לִפְאַת-יָם

כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ, וַיָּפֶץ קַוָּיו אַחֲרוֹנִים

הַקָּרִים כַּפְּגָרִים וַאֲדֻמִּים עוֹד מִדָּם

עַל הַיָּם הַזֹּעֵף, עַל גַּלָּיו זֵידוֹנִים

עַל שְׂדֵה-קְרָב הַזָּרוּעַ רַב פֶּגֶר אֵין קֵץ,

הַבּוֹלֵעַ יָם דָּם וְדוֹרֵשׁ דָּמִים עוֹד –

עוֹד תִּבְרֹק שָׁם הַחֶרֶב, יָעוּף עוֹד הַחֵץ

וִיקַרְקַר קִירוֹת לֵב וִיפַלֵּחַ קָדְקֹד. . .


הִתְאַזְּרוּ, גִּבּוֹרָי!. . הוֹי, נָמוּת בִּמְחִיר רָב!

וּמַצֶּבֶת עֻזֵּנוּ יְהִי שְׂדֵה הַקְּרָב!


נוֹאָשִׁים גִּבּוֹרִים נִלְחָמִים כַּכְּפִירִים

עַד קֵהָה צוּר הַחֶרֶב, יָגְעָה גַּם הַיָּד,

וּגְדוּדִים חֲדָשִׁים וּבְקוֹלוֹת אַדִּירִים

הָאוֹיְבִים כַּזְּאֵבִים יִתְנַפְּלוּ מִכָּל צָד.


הוֹי נָמוּת גִּבּוֹרִים, וּבְיָדָם אַל נִפֹּל!


עוֹד גִּבְעוֹת חֲלָלִים, עוֹד נַהֲרֵי נַחֲלֵי דָם

יִשְׁתַּפְּכוּ מִסָּבִיב, עוֹד יִרְעַם רַעַם קוֹל –

אַךְ שְׂרִידָיו כֻּלָּם יַחַד גַּם הֵם נָפְלוּ שָׁם.

וּבִמְעֻף הֶחָזִיז הִתְרוֹמֵם דּוּ-נוּאָס

עִם סוּסוֹ הָאַבִּיר אֶל שִׂיא שֶׁן סֶלַע עָז.


אָז תָּקוּם הַסְּעָרָה וּמִבֶּטֶן הַתְּהוֹם

הִתְפָּרְצוּ הַרְרֵי אֵל וּבְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל

שָׁם יֵרוֹמוּ, יָרִיעוּ, יַרְקִיעוּ שְׁמֵי רוֹם,

יִתְפַּתְּלוּ, יִתְגַּלְגָּלוּ, יִסַּבּוּ בְמָחוֹל –

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל שָׁם טֻבַּע בִּמְצוֹלוֹת.


וּמֵרֹאשׁ שֵׁן הַסֶּלַע יַשְׁקִיף דּוּ-נוּאַס

אֶל הַיָּם, הָאוֹיֵב – יַאֲזִין רַעַם קוֹלוֹת,

קוֹל גַּלִּים זֵידוֹנִים, קוֹל נִצְחוֹן הֶחָמָס,

קוֹל עַמּוֹ הַטֹּבֵעַ בַּיָּם מִבְּלִי חֹף –

וַיִּקְפֹּץ – וַיִּצלֹל בְּמַעֲמַקֵּי-אֵין-סוֹף.

שמואל לייב גורדון, התר"ס.