יוסף אומץ/מ
סימן מ
[עריכה]בדין רפואה בשבת.[1]
אמר מר שכתב הרב פרי אדמה משם מהריק"ש בהגהותיו שכתב משם התוס' דלשתות מי רגלים בשבת אסור משום נולד. ונסתפק מר בזמן הדבר ב"מ שיש מי שנוהגים לשתותם כל יום אי אסיר בשבת זהו תורף דבריו הי"ו.
ואני אענה דספר פרי אדמה להרב ז"ל אין עמדי. אמנם ראיתי למהריק"ש בהגהותיו א"ח סימן שכ"ח שכתב וז"ל מותר להשים עלין על העין בשבת תוס' שבת פרק י"ד עלה ק"ט ע"א. אסור לשתות מי רגלים בשבת שם דף ק"ד ע"א עכ"ל. וכפי דברי מר שהרב פרי האדמה כתבה על שם התוס' אגב שטפיה סבר דילמד תחתון מעליון שהם דברי התוס'. אמנם לא ראה שהוא תלמוד ערוך שם בשבת דף ק"י ע"א וט"ס נפל במהריק"ש בדף. והכי אתמר א"ל רבינא לרבא מהו לשתות מי רגלים בשבת א"ל תנינא כל המשקין שותה ומי רגלים לא שתו אינשי והביאוה הרי"ף והרא"ש. והדבר ברור דמשום רפואה נגעו בה דגם דכל המשקין שותה היינו משום דגם הבריאים שותים אבל הני לא שתו ואסירי בשבת משום רפואה הא בחול שרו וכדמוכח מינה הרב פרי חדש בי"ד סימן פ"א ע"ש. וטעם נולד ליתא ואין להאריך בזה. אמנם בזמן הדבר ב"מ נראה דשרי כי לב אדם הולך וצוער באימה רבה. ומסורת בידינו שזו רפואה אמיתית דרך טבע וחכמי הרפואה מהרמב"ם ז"ל ואדם זה בוטח וסמוך לבו על רפואה זו. ואם לא ישתה מורה לו יעלה פן יפגענו ח"ו ופחד זה מזיק לגופו ויסתכן ח"ו ובכי הא שריותא היא ומה גם דכבר התחיל ברפואה זו קודם השבת וכבר פסק הרמב"ם פרק כ"א דאם התחיל לשתות החלתית קודם שבת אינו פוסק בשבת אפילו במקום שלא נהגו הבריאים לשתות החלתית והטעם שאם יפסוק בשבת יחלה. וה"נ דכוותא שאם יפסוק בשבת ידאג ויפחד וזה גורם ח"ו להסתכן. ובכי הא לא גזרו רבנן כן נראה לפי ק"ד. ואחר זמן בא לידי ספר פרי אדמה ח"ד וראיתי בדף מ"א ע"ב שכתב וז"ל לשתות מי רגלים בשבת נראה דאסור תוס' שבת דף ק"ה ומהריק"ש עכ"ל וא"כ הוא ז"ל לא כתב משום נולד. אבל כתב נראה מהתוספות והוא תלמוד ערוך בפשיטות כמ"ש.
ב. ואשר שאלת ידיד נפשי שהיה מנהגך בימי העומר להסתפר בר"ח אייר כי ראית בערים האל רבים מיראי ה' שמסתפרי' בר"ח אייר. ועתה שמעת שרבינו יהודה החסיד ז"ל ציוה שלא להסתפר בשום ר"ח ונפשך אוותה לשמור צואת הרב ז"ל. אך מצד אחר קשה עליו הדבר מאד שלא להסתפר עד ל"ג לעומר.
ואען ואומר כי המסתפרים בר"ח אייר סמכו על הרדב"ז שחולק על מרן דאסר להסתפר בר"ח והרדב"ז מתיר כמ"ש בתשובות שנדפסו בויניציא סימן תרפ"ז וכתב שם הרב ז"ל דהוא מנהג רוב העולם להסתפר בר"ח אייר ומה שנהגו שלא להסתפר אלא עד ל"ג לאו מדינא אלא מנהגא הוי ואתי מנהג ומבטל מנהג בטעם כל שהו. תו איכא טעמא דאיכא צער בגדול השער למי שרגיל להסתפר ולא עדיף האי מנהגא ממ"ע של סוכה דקי"ל מצטער פטור עכ"ל. וכונת הרב מבוארת דיען שהוא מנהג בעלמא יש להקל במצטער כיון דאשכחן מצטער בסוכה פטור ולא נעלם מעיני הרב ז"ל דזה הדין הוא דוקא בסוכה ולא בשאר מ"ע ולא נעלם דשם הוא מ"ע והכא הוא שלא לגלח אלא דסובר הרב ז"ל דיש להקל במצטער כיון דהוא מנהג ולא יהא חמור מסוכה ובהכי לא קשיא מה שהרגיש עליו הרב בית דוד ז"ל וגם אני בעניי כמו שכתבתי בקונטריס זה לקמן סימן ס"ה. וגם הרב מהריק"ש בתשובותיו סי' צ"ח התיר להסתפר בר"ח אייר. ושניהם המלכים אמור רבנן בטעמא דיש צער בגידול השער. והם ז"ל דיברו בגלילות טורקיאה שהגלוח הוא שער הראש לבד. והדברים ק"ו בערים האל שנהגו לספר זקנם במספרים או בסם דודאי גדול צערם מאד.
והנה מדברי הרדב"ז ומהריק"ש אתה הראת לדעת שלא היו נוהגים כצוואת רבינו יהודה החסיד ז"ל שלא להסתפר בר"ח. ומה גם הרדב"ז שכתב שכן נהגו רוב העולם ש"מ דלא נהגו בצואת רבינו יהודה החסיד ז"ל. ואין נראה לומר שבכל ר"ח דעלמא אין מסתפרים ונהיגי כצוואת רבינו יהודה החסיד ז"ל. אבל בר"ח אייר דוקא היו מסתפרים מפני צער גדול השער דאם כן היה להם לפרש. ותו דאם מקיימים הצוואה הנז' היה מקום שלא לחלק בין ר"ח אייר לשאר ר"ח. ותו דהרדב"ז כתב וז"ל אנא עבידנא עובדא בנפשאי ואני מסתפר כל חדש ניסן ור"ח אייר וכן נהגו רוב העולם עכ"ל. ואם הרב ז"ל היה נוהג כצוואת רבינו יהודה חסיד ז"ל אמאי היה מסתפר בראש חדש אייר והלא סמא בידיה להסתפר קודם ר"ח יום או יומים כיון שהוא מסתפר בכל חדש ניסן אלא ודאי דלא היה נוהג כצוואת רי"ח ז"ל. וגם מדברי מרן בב"י סימן תצ"ג שכתב שמנהג זה טעות דבעי ל"ג יום משמע דלא היה נוהג כצוואת רי"ח ז"ל. אמנם יש להרגיש דמרן בב"י ז"ל כתב שם דלא נהגו רוב העולם להסתפר בר"ח אייר והרדב"ז כתב להפך דרוב העולם נהגו להסתפר. והרדב"ז מזכיר שם דברי מרן בבית יוסף שכתב שהוא טעות וחלק עליו. ולא העיר בזה והוא מחלקת במציאות ואפשר דלא רצה להאריך בזה וממילא משמע.
ולמאי דאתאן עלה אני בעניי שמעתי דהוו נהיגי רבנן קשישאי ליזהר שלא להסתפר בר"ח לקיים צוואת רי"ח. וכת"ר אם תאוה נפשך לחוש לה הנה מה טוב. ולפי דברי הרדב"ז מצי מר להסתפר ערב ר"ח אייר שהוא ניסן ולכבוד ר"ח שהרי כתב שהוא מסתפר בכל חדש ניסן. ובזה יאחז צדיק דרכו להסתפר וגם צוואת רי"ח ז"ל ושלום למר ושלימה משנתו.
- ^ תיאור זה מופיע בתחילת הסימן אך הוא מתייחס רק לחלק א' שלו, ולא לחלק ב' העוסק בתספורת וגילוח ספירת העומר.