יוליוס קיסר (ביאליק)/מערכה ראשונה/מחזה ראשון

רומֵי רחוב


באים פלויוּס, מרולוס והמון אזרחים
פלָוִיוס: אִישׁ לְבֵיתוֹ, הַנִּרְפִּים. סוּרוּ מִזֶּה!
הַעֵת מוֹעֵד הַיּוֹם? הֲטֶּרֶם תֵּדְעוּ
כִּי הָאֻמָּנִים, בְּאֵין אוֹתוֹת מְלַאכְתָּם עִמָּם,
אַל לָהֶם בִּימֵי הַמַּעֲשֶׂה שׁוּט בָּרְחוֹבוֹת?
מַה-מְּלַאכְתְּךָ, הָאִישׁ?
אזרח ראשון: בַּנַּי אָנֹכִי.
מרולוס: אֵי אֵזוֹר הָעוֹר? וּקְנֵה הַמִּדָּה אַיֵּהוּ?
וּמָה מַּחֲלְּצוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר לָבַשְׁתָּ? –
וְאַתָּה הָאִישׁ מָה-מְּלַאכְתֶּךָ?
אזרח שני: אֲנִי, בִּמְחִילַת כְּבוֹד הָאֻמָּנִים הַשְּׁלֵמִים, אֵינֶנִּי בִלְתִּי
אִם מַטְלִיא.
מרולוס: אַךְ מְלַאכְתְּךָ מָה הִיא? עֲנֵה דָּבָר בָּרוּר!
אזרח שני: אֶתְבָּרֵךְ בִּלְבָבִי, אֲדוֹנִי, כִּי מְלַאכְתִּי מֵישָׁרִים כֻּלָּהּ,
אֵין בָּהּ סֶלֶף. רוֹפֵא גְלָדוֹת אָנֹכִי.
מרולוס: מְלַאכְתְּךָ מַה הִיא, הַנּוֹכֵל! אֱמֹר, מַה-מְּלַאכְתְּךָ?
אזרח שני: אַל-נָא בַחֲמָתְךָ, אֲדוֹנִי, פֶּן תִּתְבַּקַּע מֵחֵמָה וְהָיְתָה
גַם בְּךָ יָדִי לְרָפְאֶךָ.
מרולוס: הַאוֹתִי תֹּאמַר לְרַפֵּא? אִי עַז-פָּנִים!
אזרח שני: כִּדְבָרֶיךָ כֶּן-הוּא, בְּיָדִי לָשִׁים עָלֶיךָ טְלָאי.
פלויוס: אֻשְכָּף אַתָּה, הָאֵין זֹאת?
אזרח שני: כֶּן-הוּא כִדְבָרֶיךָ. עַל מַרְצְעִי אֶחְיֶה. אֵין חֶלְקִי לֹא
בְעֶסְקֵי רוֹכְלִים וְלֹא בעֶסְקֵי נָשִׁים, בְּלְתִּי אֶל הַמַּרְצֵעַ עֵינָי.
אָכֵן רוֹפֵא נְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְבֻקָּעוֹת אָנֹכִי, נַעַל כִּי תֶחֱלֶה וְתֵאָנֵשׁ –
אָנֹכִי אֶרְפָּאֶנָּה. כָּל-אַנְשֵׁי הַכָּבוֹד אֲשֶׁר יִנְעֲלוּ עוֹר בָּקָר לְרַגְלָם –
עַל מַעֲשֵׂי יָדַי יִדְרֹכוּ.
פלויוס: מַדּוּעַ אֵפוֹא נָטַשְׁתָּ חֲנוּתְךָ הַיּוֹם?
וּמָה הָאֲסַפְסוּף הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְהַלְתָּ?
אזרח שני: רַק לְבַעֲבוּר יַרְבּוּ יִשְׁחֲקוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵם אֶת-נַעֲלֵיהֶם
וְרָבְתָה עֲבוֹדָתִי וּמַשְׂכֻּרְתִּי. וְאוּלָם לֹא אֲכַחֵד מֵאֲדוֹנִי, כִּי רַק
לְמַעַן רְאוֹת אֶת-פְּנֵי קֵיסָר וְּלִשְׂמֹחַ בְּתַהֲלוּכַת תִּפְאַרְתּוֹ קָרָאנוּ
לָנוּ חַג הַיּוֹם.
מרולוס: מַה-לֶּחָג? פִּלְאֵי גְבוּרוֹת קֵיסָר אַיָּמוֹ?
אֵי הַשְּׁבוּיִים אֲשֶׁר יְנַהֲגֵם אַחֲרָיו רוֹמָאָה
רְתוּקִים לְמַרְכְּבוֹת הוֹדוֹ בָּאזִקִּים?
אִי לְךָ, עַם רוֹמֵי, גָּלְמֵי עֵץ וָאָבֶן,
אֲסַפְסוּף בֹּעֲרִים עַרְלֵי-לֵב וָאֹזֶן!
הֲתִזְכְּרוּ אֶת-פּוֹמְפֵּאוּס? לֹא אַחַת וּשְׁתַּיִם
תַּפֵּשׂ תִּפַּשְׂתֶּם בְּחוֹמוֹת וּבְרָאשֵׁי מִגְדָּלִים,
בְּחַלּוֹנוֹת נֶאֱחַזְתֶּם וַעֲלִי גַגוֹת עֲלִיתֶם,
אַתֶּם וְעוֹלְלֵיכֶם עַל זְרֹעוֹתֵיכֶם, וַתֵּשְׁבוּ תַחְתְּכֶם
יוֹם תָּמִים וַתּוֹחִילוּ עַד בּוֹשׁ לְמַעַן
רְאוֹת אֶת-פּוֹמְפֵּאוּס הַגָּדוֹל עוֹבֵר בְּחוּצוֹת רוֹמֵי.
וִיהִי אַךְ תִּגָּלֶה לְעֵינֵיכֶם מֶרְכַּבְתּוֹ –
וּתְרוּעַת עֹז תִּפְרֹץ מִפִּיכֶם אֲשֶׁר טִבֵּר הַנָּהָר
יֶחֱרַד מְלֹא אֲפִיקָיו לְרַעַם קוֹלָהּ.
וְעַתָּה הִנֵּה לְבַשְׁתֶּם כֻּלְּכֶם בִּגְדֵי חֲמֻדוֹת
וְחַג קְרָאתֶם לָכֶם וַתֵּצְאוּ בְרִבֲבוֹתֵיכֶם
לְרַפֵּד בִּפְרָחִים נְתִיב אִישׁ אֲשֶׁר הִכְרִיעַ
אֶת-פּוֹמְפֵּאוּס וַיְגָאֵל כַּפָּיו בְּדָמוֹ.
סוּרוּ מִזֶּה! אֶל בָּתֵּיכֶם שׁוּבוּ וְהִתְנַפַּלְתֶּם
לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אוּלַי יִסְלְחוּ לָכֶם
אֶת-חַטַּאתְכֶם הַגְּדוֹלָה, שׁוֹכְחֵי חֶסֶד,
וְהֵשִׁיבוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת חֲרוֹן-אַפָּם.
פלויוס: סוּרוּ, סוּרוּ מִפֹּה, אֶזְרָחִים. וְעֵקֶב חַטַּאתְכֶם
לְכוּ אִסְפוּ אֶת-כָּל-רֵעֵיכֶם מִדַּלַּת הָעָם
וְהוֹצִיאוּם אֶל נַחַל טִבֵּר, וְשַׁתֶּם דִּמְעַתְכֶם
עַל מֵימָיו נוֹסָפוֹת, עַד עֲלוֹת תְּהֹמוֹ מִתַּחַת
וְנָשְׁקָה אֶת-מְרוֹם כֵּפָיו מִמָּעַל.
 
הָאֶזְרָחִים נְפוֹצִים
רְאֵה, מַה-נָּמַסּוּ סִיגֵי אָדָם אֵלֶּה,
נֶאֱלָמִים בְּמוּסָר כְּלִמָּתָם נָמוֹגוּ וַיֵּלֵכוּ.
עַתָּה קוּמָה וּלְכָה אֶל הַקַּפִּיטוֹלְיוֹן
וַאֲנִי לְדַרְכִּי אֵלֵכָה. וְהָיָה כִּי תִמְצָא
כְּלִילֵי פְאֵר בְּרָאשֵׁי הַפְּסִילִים וַהֲסִירוֹתָם.
מרולוס: הֲיִנָּקֶה כָּל-עוֹשֵׂה זֹאת? הַלֹא יָדַעְתָּ
כִי חַג לְפֶּרְקַל לָנוּ הַיּוֹם!
פלויוס: אֵין רָע! אַל תַּשְׁאֵר כָּל-זֵכֶר וּשְׁאָר
לִכְלִילַי קֵיסָר עַל הַפְּסִילִים, וַאֲנִי
                           אָשׁוּטָה כֹה וָכֹה
וַהֲפִיצוֹתִי הָאֲסַפְסוּף מֵרְחֹבוֹת קִרְיָה.
בְּהִמָּרֵט רֵאשִׁית נוֹצָה מֵאֶבְרַת קֵיסָר –
וְשָׁפֵל מְעוּפוֹ. פֶּן לִשְׁחָקִים יַרְקִיעַ
וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד עַד לֹא תְשׁוּרֶנּוּ עָיִן
וְכָבֵד עָלֵינוּ אַכְפּוֹ וּשְׂאֵתוֹ תְבַעֲתֵנוּ.
 
שניהם הולכים משם
 

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.