יד אפרים/הקדמה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
הקדמת הרב הגאון אמיתי החריף והבקי המפורסם מופת הדור מו"ה אפרים זלמן מרגליות ז"ל
[עריכה]אמר אפרים: אמר המלך החכם עליו השלום: חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים. (משלי כב, כט)
כל אשר חלק לו בבינה והשכל וידוע, כי רבים עמי הארץ, באומנתם יחיו, חרש וצורף, מחליק פטיש פולח ובוקע, חורש וזורע, איש איש מלאכתו אשר המה עושים, והכינו את אשר יביאו להם כלים מכלים שונים, יאסוף אותם המונים המונים, וכל כלי יקר ראתה עינו והוא שש בגוונו ולבבו יבין כי הוא צריך לעניינו – לא ישקוט ולא ינוח עד יום קנותו: אם ירבה כסף מקנתו, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט מהביא די מחסורו, כי בלעדו לא ירים איש את ידו, ואין אומן בלא כלים, ובלעדם יהיה דך נכלם.
ומה יעשה ביום מחר בהכלים אותו ריעיו ובפיהם ירוצו: עמוד ונעשה מלאכתנו ומעשה ידיך אל תרף, והוא טומן ידו בצלחת, ומה ישיב פני פחת, אם לא קיים אשר קיבל והחל לעשות, אחרי כי אין כלי אומנתו בידו? שיכל את ידיו.
וזה חלק אדם אשר ליבו צפון משכל, כי גם אשר הביא בידו כלים יקרים, והמה אצלו מפוזרים בכל פינות ועברים, וזה החילו לעשות, ובשעה הצריכה בעת ההיא יחפש כשממית בידיים תתפש.
לא באלה חלק איש משכיל ומהיר במלאכתו, הוא יערוך מערכתו וכל כלי מעשה אשר נמצא איתו, ייקוו אל מקום אחד ויהיו מסודרים לפניו כשולחן ערוך, ולא יבלה ויוציא זמנו בהוצאה שלא לצורך.
ונשאתי המשל הזה אל המורים, כי כל אשר ידבנו ליבו לקרב אל המלאכה מלאכתו של תורה, חלילה לו להגיס ליבו הן להחמיר או להקל ולעמוד על נפשו, רק יסתכל בתורה, שהוא כלי אומנותו של הקב"ה.