ידי משה על שמות רבה/יז/ה
<< | ידי משה על שמות רבה • פרשה יז |
• ג • ד • ה •
י"א ע"י מלאך וי"א הקב"ה בעצמו ומה שאמר לנגוף וכו'. נ"ל שי"א הראשון סוברים אף שהקב"ה הי' בעצמו כדכתיב וה' הכה הי' מלאך ג"כ שם וי"א שלא היה שם אלא הקב"ה עצמו ולא מלאך ולזה הקשו הי"א הראשונים לי"א שאמרו שהי' שם רק הקב"ה ומהו לנגוף ולמה לא אמר להכות כמה דכתיב וה' הכה אבל לפי דברינו שהיה שם גם מלאך ניחא שהקב"ה המבחין בין טוב לרע הוא בעצמו הכה הבכורים כי הם החוטאים אבל הבכורים שבמעי אמן שלא חטאו היה המלאך נוגף אותם דכיון שניתן רשות למשחית אין מבחין בין טוב לרע ולזה אמר והמשחית יצא וגו' ולא אמר והמלאך לומר שכיון שניתן רשות למשחית אבל גבי הבכורים אמר והקב"ה בעצמו מחבל בכוריהם:
שהיו ראויות לילד. פי' שהיו ראויות לילד בכורים:
והקב"ה מפריש. פי' של והפלא ה' בין בכורי מצרים כתרגומו והפריש ה' וגו':
הן היו עסוקים וכו' והקב"ה וכו'. כשתעיין הי' עסק הקב"ה דוגמת עסקם ולבסוף מה שאמר שהיו טוחנין ולשין שהוא התחלת המצה שעדיין לא נגמרה וכן הקב"ה עקר נטיעתן של מצרים פי' שחבל אף העוברין במעי אמן והוא ג"כ דבר שלא נגמרה מלאכתו כדלעיל ומביא הפסוק קומה ה' באפך פי' שהמשחית הנקרא אף חבל את העוברים כדלעיל וסיפא דקרא הנשא בעברת צוררי קרי בי' בעוברת כנ"ל: