ידי משה על שמות רבה/ח/א
| ידי משה על שמות רבה • פרשה ח |
• א •
ויהי ביום דבר ה' וגו'. טעות נפל בדפוס וצריך לרשום הפרשה קודם הוא אהרן ומשה שפסוק זה הוא אהרן ומשה הוא בפרשה ח' ורשם המדרש שלשה פסוקים כאחד ודורש אותם:
עשה ארון עשר אמות. עיין במ"כ שדחק עצמו בנתינת טעם מדוע שינה שלמה לעשות את הארון י' אמות ולא הניח ארון של משה במקומו ונ"ל בן המחבר נפי דאית' בתוס' בפ' הדר במס' עירובין שאף לפי הירושל' שס"ל שהיו ב' ארונות אחד שהיו בו שברי לוחות ואחד עם לוחות השלימות זה היה עד ימי שלמה לפי שהיה צריך א' ליכנס במלחמה משא"כ כשהכניס שלמה את הארון לב"ה הניח את שברי הלוחות עם הלוחות השלימות בארון א' כי היה שלום בימי שלמה ולא היה צריך להוציא הארון מן ב"ה ובתוס' דמנחות דף צ"ט איתא למ"ד בגמ' שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון א' ואם כל או"א כו' א"א ליישבן בארון א' ודוחק לומר שהיו השברי לוחות מונחים תחת השלימות וא"כ נ"ל ששלמה שהניחם בארון א' היה נזהר מזה והניחם לארכן מחמת דאי' שכשנשתברו הלוחות שהיו בהם שמותיו של הקב"ה שהוא חרות ממלאך המות ואילו היו נשתיירו הלוחות בשלימות לא היה מלאך המות יכול לשלוט בהם שהיו האותיות מצטרפים א"כ זכינו לדין שלא היו רשאים להניח הלוחות בשוה רק מופרדים זה מזה א"כ צא וחשוב אם היה ארון של משה אמתים וחצי ארכו צריך היה שלמה לעשות ארון במדת עשרה אמות ד' פעמים כמדת ארון של משה שהיה מניח ד' שברים של לוחות לארכן של ארון וא' ע"ג חבירו אסור ג"כ להניח והשברים א' אצל חבירו ג"כ לא היה אפשר להניח כדי שלא יהיו האותיות מצטרפים לכך הוזקק לעשות הארון של עשרה אמות ואף שלא מפורש בקרא שעשה שלמה ארון אחר מ"מ ע"כ על פי הדין מוכרח אתה לומר שעשה ארון אחר כמדת י' אמות ודו"ק היטב:
ועוד שהיו טעונים אותו. פי' על כתפיהם ונמצא רוחב כתף האדם היה נוסף על עשרה אמות הנ"ל:
והכל ממך לדרוש. פי' שחייב אתה לדרוש כך כדי שלא יהיה פלוגתא בין ר"ב ובין רז"ל ועיין במדרש קהלת בפסוק וטוב משניהם ותראה שכן הוא הפי' המכוון:
התחיל שלמה לומר שאו שערים והנשאו וגו'. וא"ת מדוע לא נפתחו השערים בפעם ראשון שאמר ה' עזוז ה' גבור ועיין ביפ"ת ולי בן המחבר נראה טעם ראוי ונכון לפ"מ שכתבתי למעלה שהיה שלמה מניח שברי לוחות עם הלוחות בארון א' מה שלא היה כן עד עתה והנה מדת השברי לוחות היה נכנס עמהם במלחמה והיה מרחיב הדרך להם והיה משבר סלעים וכו' והנה השערים ראו שבדה שלמה מלבו לעשות הארון כמדת רוחב השערים לא היו רוצים להרחיב עצמן ושלמה השיב ה' עזוז ה' גבור מלחמה פי' שהולך תמיד עמהם במלחמה וסברו השערים שכוונתו היה שהזכיר ה' גבור מלחמה שירחיבו השערים עצמם מכח הארון שיש בו שברי לוחות עד שאמר ה' צבאות כדאית' בב"ב לוחות ושברי לוחות מונחים בארון מדכתיב אשר נקרא עליו שם שם ה' צבאות פי' בח"א ששם אלו השברי לוחות ה' צבאות זה הלוחות וזה שאמר שלמה ה' צבאות הוא מלך הכבוד פי' שכוונתי שאמרתי ה' עזוז ה' גבור ששברי לוחות מונחים ג"כ בארון עם השלימות שקרוים ה' צבאות ולא כשם שאתם היו סבורים שמוכרחים אתם לפתוח מכח ששברי לוחות הם מרחיבים לא כך היתה כוונתי רק שדברי טעם אמרתי שהוכרחתי לעשות ארון של י' אמות מכח שמניחים בו ג"כ השברי לוחות שלא היה כן עד עתה ודו"ק: