ידי משה על שמות רבה/ה/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על שמות רבה • פרשה ה |
א • ב • ג • ו • ח • ט • יב • יד • יח • כא • כב • כג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ומדרום נהפך לצפון וכו'. מה שמתחיל מן הדרום לפי שכל נסיעתם היה לדרומה של א"י כמו שפי' רש"י בחומש והשכינה באה מצד א"י וק"ל לכן מביא הפסוק אלוה מתימן יבוא:

ולא היו ניזוקים. ואע"פ שכששמעו הדברות יצאה נשמתן וי"ל ע"ד שפי' הרמב"ן שזה היה לתועלת ישראל שיצא מהם הגשמיות ויהיה להם דבקות באלהים חיים ולא היה נקרא זה היזק לישראל:

דו פרצופין היה יוצא הקול. פי' בשני סיגנון הקול היה יוצא לא"ה למיתה ולישראל לחיים:

טורף אותן של ג' טפחים. פי' אם יהיה כ"כ מטר הרבה עד שיהיה די לחמשים אמות וטריף פירוש יפסיד לאותן של ג' טפחים:

נחלק הדיבור לשני קולות ונעשה דו פרצופי'. פי' מדכתיב וילך ויפגשהו ש"מ הליכה שיעור פגישה פי' שהליכתם היה בשעת חדא הלכו ומאי אתא לאורי' בזה ועוד וכי היה מהלכם שוה אלא ע"כ שהורה לנו בזה ששמעו הדיבור להלוך בפעם אחת: