ידי משה על שמות רבה/ג/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על שמות רבה • פרשה ג |
ב • ג • ו • יא • טז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שלח נא ביד תשלח שלח ביד מלאכים שאתה רגיל לשלח. וכל ימי היה קשה לי על אדון כל הנביאים איך לא שמח בשליחות של הקב"ה והאיר ה' עיני שאמרתי התנצלות גדול על משרע"ה בהיות שידוע שא"ל הקב"ה במדין נדרת והתיר נדרך במדין לפי שאין מתרין לנשבע בלתי דעת המשביע רק דאיתא בסימן רכ"ח לצורך מצוה לא בעינן דעת המשביע א"כ היה למשה לילך תיכף קודם שא"ל במדין רק שמקשה הריב"ש והלא אין לך מצוה גדולה מזו שהלך משה לגאול את ישראל ואעפ"כ הוצרך הקב"ה לומר לו במדין התיר נדרך במדין ומשני וי"ל לפי שהרבה שליחים למקום והיה הקב"ה יכול לגאול ע"י אחר אף בלתי משה א"כ אין זה נקראת מצוה לגבי משה וזה היה כוונת משה שסבר הקב"ה מצוה לו שילך בשליחות בלתי דעת יתרו מכח ההיא מצוה לכך אמר רבש"ע שלח ביד מלאכים שאתה רגיל לשלח פי' הואיל ואתה יכול לשלוח ביד שליח אחר א"כ אינו קרוי מצוה לגבי דידי שאלך בלי דעת יתרו הואיל ונשבעתי לו שלא לילך שלא מדעתו:

מיד ויחר אף ה' שניטלה ממנו הכהונה. ואע"פ שכבר א"ל הקב"ה אל תקרב הלום שדחה אותו מן הכהונה וי"ל שם ניטלה מזרעו וכאן אף ממנו בעצמו כן איתא ביפ"מ. ועוד י"ל שלעיל שא"ל הקב"ה אל תקרב הלום לכהונה הגיד לו הקב"ה עתידות שיטול ממנו הכהונה ע"י שיסרב בשליחות וא"ת דיה לצרה בשעתה למה הקדים הקב"ה להודיע לו וי"ל לפי שהיה משה סבר שהוא יהיה כהן וכאן בישר לו הקב"ה שמת אביו כמו שא"ל של נעליך מעל רגליך שיתאבל על אביו וכ"ג אסור להתאבל כדאיתא בפרק כ"ג מן המקדש לא יצא כמו שס"ל ר"י שם וא"כ יצא תקלה מזה שעכ"פ ה"א של משה שהוא כהן לא ירצה להתאבל משא"כ אם הוא לאו כהן מחויב להתאבל ע"כ הודיעו כאן שלא יהיה כהן כדי שיתאבל על אביו ודו"ק כנ"ל: