ידי משה על שמות רבה/ב/ו
<< | ידי משה על שמות רבה • פרשה ב |
• ד • ה • ו •
ר' יוחנן אמר ה' פסיעות פסע שנאמר אסורה. לא ראיתי שם רמז בפסוק זה לאותן ה' פסיעות ואפשר שממלת נא קדריש בגמטריא חמשים ואחד כמו שדרשו חז"ל גבי לוט שאמר אמלטה נא פי' רש"י נא בגימטריא נ"א שנה שצוער איחרה ישיבתה אחר סדום שנה אחת שהיה ישיבתה מדור הפלגה עד עכשיו נ"א ש ה סדום נ"ב שנה וכמו כן יצא למדרש דרש זה הכא שפסע חמשים פסיעות וממלת נא למד כן שגמטריא הכי הוה והמדפיס טעה בין חמשה לחמשים ומיתורא דנא קדריש ולאפוקי מרשב"ל שאמר שלא פסע אלא שהפך רק פניו ודרש כי סר שלא סר רק פניו לאחוריו ולא גופו ורגליו והואיל שלא פסע ועמד במקומו ונתירא לילך לו מפני השכינה אלא הפך פניו זכה לרעות את ישראל וכן מצינו בפרשה ג' בזכות מהביט זכה לתמונת ה' יביט משא"כ לר' יוחנן שברח מפני השכינה ס"ל כמ"ד לקמן שאלולי וכו' כנ"ל אמנם קשה לי בן המחבר למה אמר חמשים פסיעות הלא נא בגימטריא נ"א פסיעות ולפי פירוש א"א ז"ל מוכרח אני לומר כיון שהגיע לחשבון הסכום וכלל לא דק בחדא כמו שמצינו כמה פעמים והאחד בגיטין גבי ונושנתם בארץ ע"ש אבל ל"נ דה"פ שצריך לדקדק בדברי רשב"ל שאמר הפך פניו והביט שהפך פניו מן השכינה לאחוריו ולא רצה לראות ממש בשכינה רק שהביט קצת מן הצד ורשב"ל הוא מפרש דברי ר"י שאמר חמשים פסיעות והיכא עוד פסיעה אחת לז"א שהיא היה מן ההכרח כדי שיסתכל מן הצד ולא רצה להסתכל להדיא ולזנות עיניו מן השכינה ולכך לא קחשיב פסיעה זו וכ' המדרש לקמן אבל נדב ואביהוא פרעו ראשיהם וזנו עיניהם פי' שהסתכלו כל צרכם להדיא ולא מן הצד כמו משה עניו השלום ודו"ק היטב:
פלוני פלוני וכו'. נמצא שדרך העולם כך הוא לקרות שתי פעמים בשעת הצרה ודברי תורה כלשון ב"א ולפיכך לא נאמר כאן פסיק וק"ל: