ידי משה על ויקרא רבה/כב/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על ויקרא רבה • פרשה כב |
א • ג • ד • ז • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אע"פ שהבעלים יושבין ומחשבים כו'. פי' אע"פ שמחשבת הבעלים היתה טהורה וכשרה מ"מ אם השוחט והמקבל חשבו מחשבת פגול יתפגל הקרבן. והא דקאמר והכהן שוחט ומקבל אע"ג דשחיטה כשרה גם בזר. י"ל דמצינו שעד נח נאסר להם בשר ולא היו רשאים להמית בעל חי בשביל אכילתם. ומה דמצינו שהבל הביא קרבן מבעלי חיים כתבו המפרשים הואיל והיה מקריב מהם היה מותר לו גם להמית בעל חי וא"כ במדבר שנאסר להם בשר תאוה היה נאסר להם גם להמית בעל חי. ורק לכהן המקריב היה מותר לשחוט אבל הבעלים כיון שאפשר ע"י כהן היו אסורים לשחוט: