ידי משה על דברים רבה/ה/ג
<< | ידי משה על דברים רבה • פרשה ה |
• א • ב • ג • ה • ח • י • יב • יד •
טוב שיבנה הבית. ע"ד שאחז"ל שהיו פריצי הדור אומרים לדוד מתי יבנה ב"ה בשגם דהקב"ה אמר לא אתה תבנה לי את הבית וא"כ סברו שחיי דוד מעכבים בנין ב"ה והוא היה שמח במיתתו כדי שיבנה ב"מ וז"ש שמחתי באומרים לי לבית ה' נלך וא"ל הקב"ה חייך שעה אחת מחייך אין אני מחסר ושילם לו הקב"ה מדה כנגד מדה וק"ל:
חביבים עלי מב"ה. וא"ת והלא שלמה עסק ג"כ במשפט וצדקה כדכתיב לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך וי"ל דמ"מ שאני משפט של דוד שהיה בו צדקה שהיה עושה משפט שיש בו צדקה והא דקאמר הכא מהאי טעמי' ובגמ' דשבת משמע בשביל תורתו וי"ל דס"ל למדרש שבשביל תורתו אין לעכב בנין ב"ה שמשם תצא תורה לעולם כדכתיב כי יפלא ממך וגו' אבל משום צדקה ודינין ניחא כי על הדין העולם עומד וצדקה ודינין כשל דוד לא שכיחי אבל לגבי שלמה לחוד סגי בטעמיה דתורה ולא הוצרך לטעמיה דצדקה ודינין וק"ל:
ואם לא היה לחייב ליתן וכו'. לפי שמקשה בירושלמי והא תנינן מלך לא דן ולא דנין אותו ולא ס"ל לירושלמי חילוק הגמ' בין מלכי ישראל ומלכי דוד לז"א שהיה נותן משלו כשלא היה לחייב ליתן וא"כ לא סגי בלאו הכי שיהיה דן בעצמו כדי שלא יביאו אותם לידי רמאות א"נ ר"ל שלפי שמאיזו טעם אסור למלך לדון משום התקוששו וקושו קשוט עצמך זהו ע"י כפי' משא"כ כשהם מרוצים ומקבלים עליהם ומסתמא קיבלו עליהם הואיל והיה נותן משלו:
שהוציא גזלה מתחת ידו. וא"ת מאי רבותיה דדוד שכל דיין יש לו מעלה זו וי"ל שהיה דוד בעצמו מתעסק בדבר עד שהוציא הגזילה מתחת ידו ולא מסרו לשוטרים א"נ ר"ל שהיה משפטיו ישרים והיו מטעים דבריו לבעלי דינים עד שהיו החייבים שמחים במשפטיו כאלו עשה עמהם צדקה וחסד שהשיבן מעון וק"ל. ולדברי ר"י שאומר שנתן משלו על זה התפלל דוד עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי פי' מפני הרמאים כן אי' בכלי פז ע"ש: