ידי משה על בראשית רבה/עח/א
| ידי משה על בראשית רבה • פרשה עח |
• א • יד •
חדשים לבקרים וגו' עד ר"ח בשם רשב"ג אמר בכל יום בורא הקב"ה כת של מלאכים ואומרים שירה והולכים להם. הנה נדחקו התוספות בגמ' דחגיגה למה נטרדים והולכים תיכף אחר שאמרו השירה ופי' שם זהו שיסד ר"א הקליר ונותנים רשות זה לזה שאומרים שירה על הסדר ואלו מלאכים החדשים אינם אומרים על הסדר ומקדימין עצמן לכך נשרפים אחר אמירת השירה וקשה לי מאד למה נשרפים ולא שום עונש אחר ועוד הלא לא יודעים לומר על הסדר ונ"ל דה"פ לפי דאית' בפ' ג"ה ג' כתות של מ"ה אומרים שירה בכל יום א' אומרת ק' וא' אומרת ק' ק' ואחת אומרת ק"ק"ק ה' צבאות ומקשה הגמרא מיתיבי והתניא גדולים צדיקים ממ"ה שמ"ה אומרים אחר ג' תיבות קק"ק ומשני הכי קתני א' אומרת ק' ואחת אומרת ק"ק ואחת אומרת קק"ק ה' והקשה א"א זקני הגאון מהרש"ל ז"ל למה לא אמר חסורי מחסרי כדרך הגמרא בכל מקום ועוד למה מגיה בכת ב' והלא לא ק' כלום בכת ב' ופי' הכי שאין הפשט שאומרים ג' פעמים ק' לפי ששומע כעונה וא"כ כת ב' ששמעו מכת א' שאמרו ק' הוה כאילו אמרו הם בפיהם וכן כת ג' אומרים רק פעם א' קדוש והוה כאילו אמרו בפיהם ג' פעמים ק' והנה בר"ח ב"ת אי' לפי שהוגה השם באותיות נתחייב שריפה וא"כ ה"פ לפי שאין אומרים על הסדר א"כ אמרו השם אחר ק' ומסתמא הם אומרים ק' ה' צבאות לפי שהם המאוחרים והם שהקדימו עצמם הזכירו את השם באותיותיו אחר ק' אחד א"כ חייבים שריפה ודוק. ובזה מיושב ג"כ תמיהת התוספ' שאמר בגמ' שלחני כי עלה השחר הגיע פרקי לומר שירה מסייע לר"ח דאמר ג' כתות של מ"ה וכו' וקשה מאי סייעתיה היא ודחקו שם התוספות בפירושם אמנם לי הקטן נראה דה"פ לפי שצריך ליתן טעם למה באמת אומרים שירה דוקא בשעת עליית השחר נ"ל לפי דאיתא בגמ' דע"ז יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי אלו כתות של מ"ה שאומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל פי' שכל יום זמן תפלה הוא תפלת השחר עד חצות ותיכף מתחיל זמן מנחה משא"כ תפלת ערבית אף שהיא כל הלילה מ"מ היא רק רשות משא"כ למ"ד חובה ע"כ גם בלילה אינם אומרים שירה רק בשעת עליית השחר ואז לא זמן תפלה הי' עד צאת השמש ובמדרש פ' וירא אי' אמר ר"פ מן עלות השחר עד זריחת השמש היא מהלך ח' מילין דכתיב כמו השחר עלה ויאיצו המלאכים והוא ד' מילין וכמו השחר הוא שיעור כמו זה דהיינו מן האיר המזרח הוא ג"כ ד' מילין והוא שיעור ב' שעות וא"כ יש להם זמן לומר שירה בכל יום ב' שעות וכאן שזרחה השמש קודם זמנה ב' שעות כדאיתא אותן שעות ששקעה חמה בשבילו וא"כ לא נשאר זמן לומר שירה וא"כ היכי אמר שלחני וגו' אלא שאין שיעור כלל לאמירת שירה שלהם והיא רק תיבה אחת ק' ואחר הודיע אלהים אותי את כל הנ"ל ז"פ המדרש כאן שמתחיל שלחני וגו' ומביא המדרש חדשים לבקרים שנבראים מ"ה בכל יום וכו' ונ"ל לפי שרוצה המדרש להביא ראייה ששירה שלהם רק תיבה אחת לפי שאותן מ"ה החדשים נשרפים בשביל שאמרו השם רק אחר תיבה א' ואם יש רשות להרבות בשירה היו מזכירים השם אחר כמה וכמה תיבות אלא ע"כ אין להם רשות לומר שירה הרבה רק תיבה א' ודוק היטב:
ר"י אומר מי גדול הנושא או הנישא מן מה דכתיב על כפים ישאונך הוי הנישא גדול מן הנושא. פירוש לפי שצדיק עדיף ממ"ה וא"כ לדעות שס"ל שמ"ה עדיפים א"כ הנושא עדיף ולפ"ז נ"ל גם טעם ראוי ונכון לאומרו על שהיה הארון נושא את נושאיו שקשה לפום רהיטא למה היה נס זה שלא לצורך לפי שאל"כ לא היו רשאים לישא הארון לפי שהנושא עדיף ע"כ היה הארון נושא את נושאיו וא"כ היה במעלות נושא ובמעלות נישא ודוק: