ידי משה על בראשית רבה/נ/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה נ |
ג • ד • ו • ז • ט • יא • יב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

הכניס בם אף וצרה. פי' האב"א ברבוי הפצרה הכניס במלאכים אף וצרה לפי שלא היה כדאי ולא הלכו אלא על כרחם שלא בטובתם אך פירושו קצת דחוק דאיך שייך במלאכים אף וצרה ול"נ דה"ק הכניס לוט לעצמו אף בם כו' ר"ל ע"י המלאכים מה שלקח אותם לביתו היה לו ללוט אחר זה אף וצרה לפי שזה המדרש סובר כרב הונא דאמר שלא הפציר בהם לגמרי אלא סורו נא שלא יהיו נראים וא"כ מה שאמר הכתוב ויסורו ג"כ פירושו כך שהיו עושין כך שהיו מעקמין הדרך שלא נראים ולא היה שם שום הפצרה וא"כ קשה מאי ויפצר בם אלא לזה אמר המדרש שמלת ויפצר נוטריקון שהכניס לוט לעצמו אף וצרה ולא לשון הפצרה לזה אמר המד' הדא מסייע לר' הונא אבל לר' יודן דאמר סורו עלי לפי שאינו כדאי והוצרך להפציר בהם ממילא מלת ויפצר בם כפשוטה לשון הפצרה וא"צ לנוטריקון לז"א הדא מסייע לרב הונא כנ"ל ודוק ופי' מ"כ לא הבנתי כאן: