ידי משה על בראשית רבה/נו/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על בראשית רבה • פרשה נו |
ב • ד • ה • ט • יא • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ר' בנאי אמר כו' עד רבי פנחס אמר כו'. משמעות דורשים איכא בינייהו ר' בנאי סבר מלת תחתיו לא שייך אלא לשון תמורה או חליפין ור' פנחס סבר הגם שאם היה נקרב יצחק ואח"כ היה קרב האיל שייך ג"כ תחתיו כמו ביותם שמלך בחיי עוזיהו שנצטרע ונחשב כאילו מלך עוזיהו ואח"כ מלך יותם אחר מיתת אביו עם היות שמלך בחייו כן האיל הזה כשהיותו נקרב בחיי יצחק נחשב כאילו נקרב יצחק כבר ואח"כ האיל (עכ"ל אב"א):

כהדא דתנן כאימרא כדירים עד סוף המאמר משנה היא בירושלמי פ"ק דנדרים ולא ראיתי שום פי' נפקותא מזה הא דתנן ול"נ שהוקשה להם הלא כל דברי אברהם ויצחק היה שם כמו שכתוב בפסוק ואיה השה לעולה וכן אלהים יראה לו השה כל מקום דכתיב שם הוא דבר רך והיאך הביא איל נאחז בסבך בקרניו וכל מקום שנאמר איל לא פחות משנה לזה מביא ראיה מהא דתנן כו' האומר כאימרא דהיינו כשה סבר ריש לקיש ובר קפרא כאילו של יצחק דלא יניק כי לא היה לו אם. כי היה נברא ערב שבת בין השמשות. לכך הגם שהאיל היה גדול מתוך שלא היה יונק תופס אותו לשון שה כנ"ל וק"ל: