ידי משה על בראשית רבה/מג/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ידי משה על בראשית רבה • פרשה מג |
א • ב • ג • ה • ו • ז • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

הלילה נחלק מאליו. פרש"י שאירע הדבר כן בלא מתכוין שגמר להכותם בחצי הלילה ממש עכ"ל ולזה אמר מאליו כי אברהם בעצמו לא היה יכול לכוון ולגמור בחצות לזה אמר מאליו היה נחלק שכך אירע שגמר להכות בחצי הלילה ורבנן אמרי יוצרו חלקו לשון זה אפשר לפרש בשני פנים. הא' שהקב"ה כיון שגמר להכותם בחצי הלילה דווקא כדי להתחיל במצרים מחצות ואילך. השני שהקב"ה בעצמו אמר בפי' לאברהם אני ואתה נחלק הלילה כמו שאמרו בפ' בא שאמר לו הקב"ה עד חצי הלילה בא. אני אתה נחלק הלילה וכן פי' רש"י בחומש שם:

לישנא אחרינא אמר הקב"ה כו' נ"ל כלישנא אחרינא סברי שהמלחמה היתה מחצות ולמעלה וכמו שיצא אברהם להלחם מחצות כן יצא הקב"ה להכות בכורי מצרים בחצי הלילה ע"כ:

א"ר ברכיה מזל צדק היה מאיר לו. ר"ל דר' ברכיה סובר דמי העיר ממזרח לא קאי אהקב"ה אלא על אברהם ופי' מי העיר ממזרח ר"ל אברהם על דרך שאמרו בגמ' בשבת מה דעתך דקאי מזל צדק במערב מהדרנא ליה למזרח לזה אמר יקראהו לרגלו ר"ל בשבילו נהרך המזל:

פסיעותיו של אברהם אבינו כו'. ר"ל באותו פעם בשעת הרדיפה היו פסיעותיו כך גדולים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל רבי נחמיה ארור לא נתאבקו רגליו ע"ד ויאבק איש עמו ר"ל לא נתפרקו רגליו באותו פעם יותר מדאי אלא הליכה בינונית לא גדולה ולא קטנה אלא כאדם ההולך לב"ה שהולך הליכה בינונית: