ידי משה על במדבר רבה/יח/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה יח | >>
ג • ד • ח • יב • יג • יז • כ • כא • כג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

טלית שכולה תכלת וכו'. פי' ע"ד משל כמו שהטלית שכולה תכלת פטור מן הציצית כך עדה שכולה קדושה א"צ לקדושה אחרת וז"ש כלם קדושים מדוע תתנשאו וגו' ואין אנו צריכים לקדושתך:

חכם גדול היה קרח ומטועני ארון היה וכו'. הנה המדרש זה והוא תלמוד ירושלמי אין לו שום פירוש וחיבר כלל כי מה איכפת שהיה מטועני ארון או לא וגם מה חיבר לזה שלקח טלית שכולה תכלת ונ"ל דה"פ לפי שאיתא בירוש' פ' מי שמתו וז"ל נושאי המטה לא היה להם מסריכים במנעלותם כי שמא ישמיט ממנו מנעלו ויבטל מן המצוה והיה קשה לקרח שציוהו משה שישא את הארון וע"כ מכח שישא את הארון יבטל מן המצוה כי פן ישמט לו וינתק לו חוט של ציצית ויבטל מן המצוה וא"כ היה סבור קרח אחד משתים אלה או שיכול ללבוש טלית שכולה תכלת ואז פטור מן ציצית או שהיה סובר שמשה עצמו אומר זה כי שתים אלו א"א שהוא שני הפכים ודו"ק וא"כ בא קרח עליו בממ"נ ושאל אותו בטלית שכולה תכלת אם חייב ע"כ מוכרח לומר שהוא פטור מציצית דאל"כ יהיה קשה היאך צוה אותו לטעון את הארון מתבטל ממצות ציצית אלא ע"כ שיכול ללבוש טלית שכולה תכלת וא"כ הואיל וטלית שכולה תכלת פטור מן הציצית אף אנו כלנו קדושים וא"צ לקדושתך וק"ל: