ידי משה על במדבר רבה/ד/יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה ד |
ד • ח • ט • י • יד • יז • כ • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

דברי ר"י ור"ש. לר"י היה מניח על האש בשעת מסעות פסכתר ולר"ש היו מדשנים. נ"ל ששנויה בפלוגתא דת"כ דכתיב על עצים אשר על האש נלמד מכאן שאין מביאין עצים של גפן וזית לפי שנעשה אפר ודשן והתורה אמרה עצים על האש שלא יהיה מפסיק דבר אחר בין האש לעצים ורבנין סברי דאתא להורות שלא יביא אש של הדיוט בפ"ע רק יערב אותו עם אש של מעלה וא"כ בהא פלוגתא קמפלגי ודו"ק היטב שלמ"ד שלא יפסיק ד"א א"כ לא היה רשאי לדשנו בדשן כדי שלא יהיה מפסיק אח"כ כשיתנו עליו עצים ור"י יליף מן העצים אשר על האש שיערב האש וכו' אבל זה אינו מעכב אם יהיה הדשן קצת מפסיק ודו"ק: