ידי משה על במדבר רבה/ד/יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה ד |
ד • ח • ט • י • יד • יז • כ • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ולכך הפריש כליו וכו'. פי' שצוה הקב"ה לכסות את השולחן טרם נתינת הכלים עליו לפי שנחלקה המלכות מבניו לכך היה הפסק בין הכלים ובין השלחן וק"ל:

והלולים מקבלים טומאה היו. פי' לפי דאיתא בגמ' שלחן הטהור מכלל שהוא טמא והא כלי עץ העשוי לנחת הוא אלא שהיו מראין לעולי רגל וכו' והיה מטלטל וא"כ מדהקפידה התורה שיהיה הכל דבר שראוי להיות מקבל טומאה א"כ ע"כ חלולים היו דאל"כ לא היו ראוים לקבל טומאה:

הסניפין וכו'. בפלוגתא היא שנויה אם מסגרתו למעלה או למטה והיא בסוגיא דמנחות ע"ש: