טור מנוקד אבן העזר כג

אסור להוציא שכבת זרע לבטלה.
לפיכך לא יהא דש מבפנים וזורה מבחוץ.
ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד.
ואלו שמנאפים ביד ומוציא שכבת זרע לבטלה, לא די לו באיסור הגדול שעושה, אלא שהוא בנדוי, ועליהן נאמר: "ידיכם דמים מלאו", וכאילו הורג הנפש.

ואסור לאדם שיקשה לדעת, או שיביא עצמו לידי הרהור.
ואם יבוא לידי הרהור - יסיח נפשו מדברי הבאי והשחתה לדברי תורה שהיא 'אילת אהבים ויעלת חן'.

לפיכך אסור לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט, כדי שלא יבוא לידי קישוי.

ולא יסתכל בבהמה חיה ועוף בשעה שנזקקין זה לזה.
ומותר למרביעי בהמה להכניס כמכחול בשפופרת, מפני שהן טרודין במלאכתן ולא יבואו לידי הרהור.

כתב הרמב"ם ז"ל: אסור למי שאינו נשוי לשלוח יד במבושיו כדי שלא יבוא לידי הרהור, ואפילו מתחת טיבורו לא יכניס ידו כדי שלא יבוא לידי הרהור.
ואם ישתין מים לא יאחוז באמה וישתין, ואם הוא נשוי מותר.
ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו באמה כלל אלא בשעה שנצרך לנקביו.
ואני כתבתי באורח חיים (ס"ס ג') דאף נשוי אסור אם לא מהעטרה ולמטה לצד הארץ.