טור ברקת/תקעט
< טור ברקת
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן תקע"ט - סדר תפילות באלו התעניות - ובו ג' סעיפים
- בכל יום משבעה תעניות אחרונות של גשמים מתפללין על סדר זה. מוציאים את התיבה לרחובה של עיר וכל העם מתקבצים ומתכסים בשקים. ונותנים אפר מקלה על גבי התיבה ועל גבי ספר תורה כדי להגדיל הבכיה ולהכניע לבם. ואחד מן העם נוטל מן האפר ונותן בראש הנשיא ובראש אב בית דין במקום הנחת תפילין כדי שיכלמו וישובו. וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו.
- ואחר כך מעמידים ביניהם זקן חכם והם יושבים. לא היה שם זקן חכם -- מעמידים חכם. לא היה שם לא זקן ולא חכם -- מעמידים אדם של צורה. ואומר לפניהם דברי כיבושים -- אחינו לא שק ולא תענית גורמים אלא תשובה ומעשים טובים שכן מצינו שלא נאמר באנשי נינוה "וירא אלהים את שקם ואת תעניתם" אלא "וירא אלהים את מעשיהם". ובקבלה הוא אומר "קרעו לבבכם ואל בגדיכם". ומוסיף בענינים אלו כפי כחו עד שיכניע (אדם) [לבם][1] וישובו תשובה גמורה. ואחר שגומר זה דברי כיבושים עומדים בתפילה. ומעמידים שליח צבור הראוי להתפלל בתעניות אלו. ואם היה אותו שאומר דברי כיבושים ראוי להתפלל -- מתפלל. ואם לאו -- מורידין אחר.
- ומי הוא הראוי להתפלל בתעניות אלו? איש שהוא רגיל בתפלה ורגיל לקרות בתורה נביאים וכתובים, ומטופל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה ולא יהיה בבניו ובני ביתו וכל קרוביו וכל הנלוים עליו בעל עבירה, אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות, ולא יצא עליו שם רע בילדותו, שפל ברך ומרוצה לעם, ויש לו נעימה וקולו ערב. ואם היה זקן עם כל המדות האלו -- הרי זה מפואר. ואם אינו זקן -- הואיל ויש בו כל המדות האלו -- יתפלל.
- סדר התפלה ושש ברכות שהוא מוסיף ותקיעות שהוא תוקע - מבואר יפה בטור בסימן זה.
- שבע תעניות האלו אחר שמתפללים יוצאים כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם; כלומר הרי אתם מתים כאלו אם לא תשובו מדרכיכם.
טור ברקת[עריכה]
(פירוש של חלק מדברי סימן נמצאים מפוזרים בפירוש הסימנים הקודמים, עיין שם)
- ^ בדפוס של טור ברקת מופיע 'אדם' אבל נראה שהוא טעות - ויקיעורך