טור ברקת/תקעז
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן תקע"ז - אם נתרבו הגשמים עד שמטשטש הקרקע איך מתנהג - ובו סעיף אחד
- בכל מקום אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים החרישה - מתריעין ומבקשים רחמים. ואם העניין נחפז ואין פנאי להתריע כסדר שאר תעניות - אין גוזרים בו תעניות על הציבור שאין הציבור יכולים להתענות בכל יום אלא מתריעין בכל יום ובכל תפלה ובהתרעה בפה די. ואם יחידים רוצים להתענות רשאים הם בכך. ובהתראת הפה דהיינו בעננו אבינו עננו אומר
"יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת רחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין, ובטובך הגדול רחם עליהם, שאין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל והם עמך ונחלתך אשר הוצאת מארץ מצרים ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טוב. השפעת עליהם רוב טובה אינם יכולים לקבל. כעסת עליהם - אינם יכולים לקבל. יהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך".
- בכל מקום אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים החרישה - מתריעין ומבקשים רחמים. ואם העניין נחפז ואין פנאי להתריע כסדר שאר תעניות - אין גוזרים בו תעניות על הציבור שאין הציבור יכולים להתענות בכל יום אלא מתריעין בכל יום ובכל תפלה ובהתרעה בפה די. ואם יחידים רוצים להתענות רשאים הם בכך. ובהתראת הפה דהיינו בעננו אבינו עננו אומר
טור ברקת[עריכה]
"בכל מקום אם יש רוב גשמים מטרטשים[1] הקרקע ומונעים המחרישה מתענים ומתריעים" - והענין כי לא נעלם מעין הקורא מה שאמרו חז"ל "אלמלא יצר הרע חדוה דשמעתתא לא הוי". וכן אמרו חז"ל[2] "האי קדחתא אלמלא דהיא פרוונקא דמלאכא דמותא צלינא עלה כל תלתין יומין וכו'". ולכן עיקר בחינת הגבורות טוב עד מאד ומועילים מאד שנאמר "שמאלו תחת לראשי". אמנם מפני כי כן אחר כן הם נעשו בסוד "אלהים אחרים" בסוף העולמות - אמנם יש למעלה בסוד "אלהים קדושים". ולכן כאשר הם מתעוררים בחינת הדינים - אז "וימנעו רביבים" - צריך להתענות כדי שירדו גשמים שהם בחינת רחמים כדי למתק הדין ולמזוג אותו.
אבל "בזמן כי רוב גשמים מטרטשים הקרקע ומונעים המחרישה" - צריך להתענות למנוע אותם מפני כי נמצא מתבטל בחינת הדין והנה יש צורך גדול בענין החרישה תחילה. הוא סוד מה שאמרו חז"ל "אמר יעקב ראובן בכורי אתה - כל אותם החרישות שחרשתי באמך היו ראויות לחרוש ברחל". ולכן העיקר הוא בחינת החרישה - אחר כך באים הגשמים בסוד "מים קרים על נפש עיפה וכו'".