טור ברקת/תעד
שולחן ערוך[עריכה]
- סימן תע"ד - על כוס שני אין מברכין - ובו סעיף אחד
- שותה כוס שני ואין מברך עליו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה. שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על כוס של קידוש ועל כוס של ברכת המזון. ואין מברכין על הגפן כי אם אחר כוס ד'.
טור ברקת[עריכה]
הנה נתבאר למעלה כי הכוסות אלו בהם הרמז אל הגאולה העתידה, ומה גם הם רומזים לארבע כוסות התרעלה שעתיד הקב"ה להשקות לעכו"ם. ולכן אין להפסיק.
וכאשר שותה כוס שני אין לברך עליו מן הטעם הנ"ל כי הנה השני כוסות בהם הרמז לשני אותיות יה, ולפי כי הם שם בפני עצמו - אין מברך עליו לפי שכבר ברך בכוס ראשון שהוא אות י'. וכנגד מה שירמוז בהם על פורענות עכו"ם אין ראוי לברך רק בכוס ראשון מפני כי הנה הובא הרמז אשר בתחילה גאלנו ה' וקדשנו בתורתו ובמצותיו ונפרע לנו מצרינו, וכן נמי יהיה לעתיד שמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש בנו לעין כל שנאמר "והתגדלתי לעיני גוים רבים". אמנם באמצעות אלו אין לברך - כך אמרו חז"ל בפסוק "על אדום אשליך נעלי" למלך שנכנס לפונדק אכל ושתה ולא שלף נעלו. וכן לשני ולשלישי. א"ל תדעו מפני מה לפי שהיה לפני טורח עדיין. אבל בגאולה אחרונה שאין אחריה שיעבוד נאמר "אשליך נעלי" לפי כי "וירא מנוחה כי טוב".
והנה מברכים על המזון לפי כי לעתיד נאמר "יהי פסת בר בארץ וכו'". ואין מברכין על כוס רביעי לפי שאנו אומרים "שפוך חמתך על הגוים" - והרי אין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים כאמור. ואין מברכים "על הגפן" כי אם אחר כוס רביעי מפני כי בזמן הזה היה הגפן תקלה בעולם מזמן אדם הראשון ונח כמו שאמרו חז"ל. ועשרת השבטים ושבט יהודה ובנימן שנאמר "גם אלה ביין שגו וכו'". אמנם לעתיד יהיה שמחה כמו שאמרו חז"ל לפי כי "בלע המצות לנצח" ואין בו עוד צורך לנחם אבלים. ולכן נקרא "עסיס" שנאמר "יטפו ההרים עסיס" - הוא מה שאמר הכתוב "כרם היה לשלמה וכו' ומאתים לנוטרים וכו'" - עסיס בגימטריא מאתים. ולכן מברכין עליו לבסוף.