ט"ז על יורה דעה שצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

יום מיתה וקבורה. לאפוקי מת ביום א' ונקבר למחר או שמועה קרובה:

וי"א שאף אבילות כו'. בטור סיים אלא אנינות לחוד ביום ראשון דהוה דאורייתא ואנינות לחוד ואבילות לחוד האסור בזה מותר בזה ואונן אינו אסור ביום ראשון מן התורה אלא באכילת קדשים ומעשר שני ועוד החמירו בו חכמים בדברים המפורשים בפרק מי שמתו עכ"ל פי' אונן הוה ביום המיתה אפילו אחר שנקבר לענין אכילת קדשים ומעשר שני כדאיתא בפרק טבול יום (זבחים דף ק') וחכמים החמירו בו קודם שנקבר לענין אכילת בשר ויין ותשמיש ופטור מכל המצות והיינו מטעם שמתו מוטל לפניו לקברו ואז מותר בנעילת סנדל ורחיצה וגילוח וכל מה שאסור משום אבילות דלעיל עד שיסתום הגולל ואז מותר בבשר ויין וחייב בכל המצות זולת תפילין ביום ראשון ומ"ש הטור האסור בזה מותר בזה לאו כללא הוא דהא תשמיש אסור בשניהם אלא על שאר החילוקים שזכרנו אמר כן: