ט"ז על יורה דעה שס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

מת מצוה קודם. בטור סיים שהרי הוא דוחה תלמוד תורה ומקרא מגילה כו' והוא בגמ' הביאו הרא"ש פ"ב דכתובות וכ' שם אע"ג דגם מת שאינו מצוה נמי דוחה ת"ת כמ"ש סי' שס"א מ"מ נקט מת מצוה משום שאר דברים שאמר שם בגמרא והטור נגרר אחר לשון הגמרא. ומת מצוה אמרינן בפ' האשה רבה דהיינו כל שקורא ואין אחרים עונין ופירשו התוספות בנזיר דף מ"ג כלומר שאם המת יכול לקרות יש לו עונין קרובים אין זה מת מצוה ועיין לקמן סימן שע"ד סעיף ג' שכתוב בענין אחר: