ט"ז על יורה דעה רלא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
ושוב נשאל על הקיום. פירוש אותו פלוני שתלה בדעתו הסכים שיהיה נדר ואחר כך נתחרט והלך לחכם והתיר לו הסכמתו בזה לא בטל הנדר:
אבל אם לא קיימו כו'. יש תמיה בהג"ה זאת דמשמע דאע"פ שאינו אומר בפירוש שהיה דעתו שיוכל לבטלו תלוי הדבר באותו שנדר על דעתו שהוא יוכל לבטלו וצריך לומר דגם הכא מיירי שאומר שהיתה דעתו תחלה לכך וע"ז כתב אחר כך וכ"ש אם אומר בפירוש בשעת הנדר שיוכל לבטל:
וכ"ש אם התנה בפירוש כו'. פירוש תיכף שישמע יוכל לבטלו אבל לא אחר כך ומ"ש ברישא שאפילו פירש והתנה כו' אימת שירצה יבטלנו פירוש אחר השמיעה לא תכף באופן שכבר חל הנדר בשעה ששתק ועי' מה שכתבתי בסימן רכ"ח סעיף ל"ז:
אחד אמר לאשתו תנה לי תקיעת כף שלא תנשא לאיש אחר אחר מותי וגם אני אדור לך שלא אשא אחרת אחר מותך אין נדרו חל אפי' כבר קיים פריה ורביה בשעת נדר ומעתה גם נדרה אינוחל כי לא נדרה אלא על דעת אם הוא יקיים נדרו ותקיעת כף יש לו התרה ולרווחא דמילתא יתירו לה. תשובת א"ז רש"ל ועיין מה שכתב רמ"א סימן רל"ב סעיף י"ז: