ט"ז על יורה דעה ריט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ג[עריכה]

אסור בו לעולם. ואע"ג דגבי נזירות אמרינן סתם נזירות ל' יום שאני בנדר שכולל בו נדרי הקדש ונדרי איסור וכשם שהמקדיש בהמה למזבח קדושה עולמית ה"נ בנדרי איסור כן כתב הר"ן בנדרים דף ד' ובהגהות מרדכי דשבועות כתב וז"ל דלגבי נזירות איתסר מן חפצא הלכך סברא הוא שלא שיעבד עצמו אלא בפחות שיוכל אבל נדרים אוסר חפצא עליו הלכך לא גמרינן מנזיר עכ"ל. וכתוב בד"מ וצ"ע לפי זה אם אוסר עצמו בשבועה אם לומדים מנזירות דלא ליתסר רק ל' יום עכ"ל וספיקא דרמ"א הוה גם לפי טעם הר"ן דהא בשבועה לא שייך טעם דהר"ן דהקדש אינו כלול בשבועה.) ומ"מ נראה ברור דגם בשבועה אסור לעולם מדתני' סוף פ"ק דנדרים חומר בנדרים מבשבועה שחלין על דבר מצוה כרשות ואם איתא היה לו לחשוב גם זאת דבנדרים אסור לעולם משא"כ בשבועה אלא פשוט שבשבועה ונדרים שוין בזה מאיזה לימוד: