ט"ז על יורה דעה רב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
אלו חוצצין בכלים. תלוי בקפידא של אדם כדלעיל סי' קצ"ח סעיף א' והוא מדרבנן והיינו או ברובו של כלי אע"ג דאין מקפיד עליו או במיעוטו המקפיד כ"פ הר"ש פ"ט דמקואות וכמ"ש בסעיף ב':
והמור. פי' בערוך ל' מור ואהלות:
סעיף ב[עריכה]
שחרורית הדבוק ביורה. מבחוץ כו'. זה כתב הב"י בסי' ק"ך בשם הרא"ש ומשמע דבפנים הוה חציצה ומ"מ דוקא אם הוא בדרך שמקפידין עליו וכמ"ש בש"ע סימן ק"ך סעיף י"ג לענין חלודה:
סעיף ג[עריכה]
שהכניסם שלא כדרכן. הטעם כיון שלא ישאירו כן שצריך לחלצן משם ולתקנן כראוי ע"כ הוי היד כמילי אחרינא לגבי הכלי וחוצץ:
ונשברו כו'. בטור כתוב שנשבר לתוך הקתא ונראה פירושו שהקתא הוא משל מתכות כמו הכלי עצמו והקתא הוא חלול ומכניס בתוכה היד של עץ או מין אחר ונשבר היד בתוך הקתא בחללו נמצא שיצטרך להוציאו ולתקנו מחדש על כן הוה היד חציצה לטבילת הכלי:
סעיף ו[עריכה]
אם פיו צר קצת כו'. במשנה כתוב סתם שאין מטבילין כלי דרך פיו ופירש הר"ש כל כלי שבתחילת הכנסתו במים כופהו על פיו אין המים נכנסים לתוכו לעולם ואפילו מכניסו לתוכו כולו עכ"ל וב"י חידש מסברא דנפשיה שבכלי רחב נכנסין המים לתוכו ועל כן חילק כאן בש"ע בין צר. ומו"ח ז"ל חלק עליו ואמר שבדוק ומנוסה הוא שכל כלי אפילו רחב אין המים נכנסין עד שולי הכלי מבפנים מחמת האויר שבתוכו והאמת הוא כן אלא שבכלי רחב ואין בו חלל גדול כמו קערות וכיוצא בהם נכנסים לתוכן ובזה צדקו דברי הב"י ולפי זה אתי שפיר מ"ש בסימן ר"א סעיף ס"ג דאם מטביל במקוה מצומצם את היורה ושאר כלים מטבילן דרך פיו וכאן כתב שבדרך פיו אין כאן טבילה ולפי מ"ש ניחא דהיורה אפשר שהוא רחב מאד ועוד י"ל דלעיל לא אמר ממש דרך פיו אלא בתוך המים מהפכו קצת:
ולכן לא יתחוב הסכינים כו'. זהו מדברי המרדכי סוף עבודת כוכבים והבאתיו בסי' ק"ך סעיף ב' ובסי' קצ"ח סעיף כ"ח ושם ביארתי דין חציצה מחמת כובד הכלי:
סעיף ח[עריכה]
כל כלי שפיו צר יותר משפופרת כו'. כן צ"ל:
סעיף ט[עריכה]
עד מקום שעתיד לקוץ כו'. ולא הוה מקום חתך חציצה לפי שהוא בית הסתרים ואינו חוצץ: