ט"ז על יורה דעה קצא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
אם מקלחת לתוך הספל כו'. כן הוא לשון הטור ורבים מקשים למה כתב אצל מקלחת לתוך הספל ואצל שותתת כתב על שפת הספל ודוחקים לתרץ. ונ"ל דלא קשה מידי דודאי עיקר החילוק הוא בין מקלחת לשותתת דבמקלחת כיון דנפקי בקילוח כי אורחה לא דחיק לה ולא הדרי מי רגלים למקור ואין דרך דם מקור לצאת עם מי רגלים אבל שותתת איידי דאוקמא אנפשה אפשר דהדר מי רגלים למקור ומוציאין עמהם דם אלא דבמקלחת א"א אלא כשמרחבת רגלי' זו מזו ומשימה את הספל בין רגליה נמצא שיורדין מי רגלים עם הדם לתוך הספל שהוא מכוון שם ולא על שפת הספל אבל בשותתת ועומדת היינו שסומכת רגליה זו אצל זו ואז א"א לה לקלח רק שותתין ממנה בנחת והספל משימה סמוך לבין רגליה ועל כן שותתת על שפת הספל כי אז מכוון שפת הספל נגד מקום יציאת מי רגליה. זה נ"ל ברור:
אבל על שפת. פירוש ויושבת ובעומדת אפי' תוך הספל טמאה דבעינן תלתא לטיבות' יושבת ומקלחת ותוך הספל:
תכניס מוך נקי כו'. בתשובת ר"י ווייל סי' נ"ה מבואר דאשה יש לה ב' נקבים אחד שיוצא ממנה השתן והוא למטה סמוך ליציאה והאחר שיוצא ממנו דם נדות שהוא למעלה בעומק הרבה לתוך הגוף עכ"ל:
קרטין קרטין. כתב מו"ח ז"ל ונראה ודאי דאם אינה רואה דם גמור אחר מי רגליה אע"פ שאלו הקרטין הנמצאים הם דם גמור וכשממחין אותן בין האצבעות נמחין ונעשין דם אין חוששין להן דלא חמירי מדם ממש שיוצא עם מי רגלים דתלינן במכה שבכליות כל שכן הנהו קרטין עכ"ל:
שאלה על אודות האשה שיש לה וסת כדרך כל הנשים ושלא בשעת וסתה מוצאה עצמה בבדיקה טהורה מראיית דם רק שמוצאה קרטין אדומים כחודו של מחט ואותן קרטין מקצתן נבלעין בבגד פשתן ומקצתן אינן נבלעין ונלקטין מן הפשתן במחט וכשנמצאו אז אותן קרטין אינם חדין כדרך החול ומנהגה בשעת וסתה כשפוסק השפעת הדם ממנה כדרך כל הארץ אז מוצאת כמי שריית בשר ובתוכן ישנן אותן קרטין הנ"ל הרבה יותר מזולת זה והיא אומרת שהרבה פעמים הרגישה בכאב שהיה לה במקום הכליות אך שזה כמו ט' שבועות לא הרגישה באותו כאב אך תמיד עדיין מרגשת בכאב בבטנה למעלה מאותו מקום וכואב לה הרבה ודומה לה כאילו הולך שם שום דבר אנה ואנה והיא מוצאת אותן הקרטין לפעמים מתוך הרגש הכאב ולפעמים אח"כ ג"כ וזה זמן רב מנהגה כן מה משפטה:
תשובה הנה מצינו ב' היתירים במקום זה האחד הוא מכת עצמות הקרטין שרגיל לבוא מחמת מכה בכליות כמו שהועתק בב"י סימן קצ"א מתשובת הר"ן אפי' אינה מרגשת כאב והשני מכח מכה שיש לה מכה שמרגשת כאב וזה אפילו בדם גמור ותחלה נדון מהיתר הקרטין מצד עצמן שהב"י העתיק תשובת הר"ן דמועיל להיתר ואחר כן הקשה מדברי המרדכי פרק שני דשבועות מאשה שמוצאה קרטין במי רגליה כו' דטמאה ותירץ שני תירוצים האחד דאין היתר אלא דוקא בחול ממש אבל המרדכי מיירי כעין חול ולא חול ממש. ועוד תירץ דהמרדכי האוסר מיירי שראתה אח"כ דם גמור והנה לפי התירוץ הראשון אין כאן היתר מחמת הקרטין כי אין כאן חול ממש והיה ראוי להחמיר כמותו אבל באמת התירוץ הראשון חלק עליו בד"מ וכן נ"ל כי אין לו שורש ועיקר כי בהדיא כתוב במרדכי בתירוץ השני שכל הפלפול שם הוא אם אוסר הדם בעין שמצאה אח"כ ונמצא לפי זה מוכח מדאסר שם מחמת דם בעין אח"כ ש"מ שקרטין שמצאה תחלה אינן אוסרין כן היה נראה לומר לפי סברת הב"י שהקשה הנהו תרי מילי אהדדי והוכרח לבוא לידי תירוץ אבל באמת תימה רבה עליו שאין כאן קושיא כל עיקר דבמרדכי לא מיירי כלל מענין איסור או היתר הקרטין דאפילו בדם גמור היה היתר כיון שנמצא במי רגליה רק שבא להשמיענו דל"ת כיון שמותר תוך מי רגליה ה"ה אם נמצא אח"כ דם זה אינו דאין היתר במה שמצאה אח"כ דם גמור) אבל הר"ן מיירי מצד הקרטין עצמן כמבואר בדבריו דאין שם דם עליהם כלל ומותר אפי' לרבי מאיר דאוסר בנמצא דם במי רגליה. והנה עדיין יש לנו לומר מסברא דשמא הקרטין של האשה שלפנינו אינן דומין באיזה צד להקרטין דהר"ן ואין לנו ללמוד היתר משם מ"מ יש לנו עדיין היתר מצד הרגשת הכאב דהא הרגישה בכאב שהיה לה בפנים במקום הכליות א"כ ודאי משם באין הקרטין כיון שיש לה וסת כדרך כל הנשים וזה משונה ויש לתלות במכה שבכליות ודאי תלינן שלא בשעת וסתה כמו שפסק בפסקי מהרא"י סימן מ"ז ואף שזה איזה שבועות שלא הרגישה באותו כאב מ"מ כיון שיש לה מכה תלינן בה אף אם הונח לה מעוצב כאב אותה מכה מ"מ לא נתקלקל היתר התלוי בהכי דהרבה מכות ישנן שלפעמים אינן מכאיבים אף שלא נתרפאו לגמרי ואף אם יעלה על לב להחמיר בזה מ"מ הרי לפנינו שהאשה הזאת מרגשת תמיד בכאב גדול למעלה מאותו מקום ודאי תלינן בזה ואע"פ שלפעמים מפסיק קצת הרגש אותו כאב וחוזר ובא והיא מוצאת הקרטין בכל זמן מ"מ ודאי הכל אחד הוא והוא מתמצי' אותו שבא מחמת הכאב כעין שכתוב בתשובת הר"ן בב"י סימן זה בקרטין שנמצאו במי רגליה וא"ל דהא מביא רמ"א ב' דעות בסימן זה אם נמצא דם בשעת הטלת מי רגליה וגם אח"כ וכתב דיש להחמיר לק"מ דשם מיירי בלא הרגשת כאב רק בהיתר מצד מי רגליה לחוד אבל בהרגשת כאב כבר כתב לעיל מיניה דמותר אף בנמצא גם אחר מי רגלים ואע"פ שהביא שם רמ"א שאין מועיל לה היתר רק על ידי בדיקה ותו דבהדיא כתוב בהגהת שערי דורא וז"ל ואם לעולם אינה רואה רק שהבטן כואב לה למטה מטבורה טהורה דנאמנת אשה לומר כו' וכ"כ בב"י סוף סימן זה בשם האגור דמה שרואה לפעמים בלתי כאב אסורה כל זה לא קשה מידי דכ"ז שאינה מרגשת כאב רק בשעת הטלת מי רגלים אבל בלא מי רגלים אין לה כאב כלל ע"כ אין לה היתר שלא בשעת כאב דאז היא כשאר נשים משא"כ בנדון דידן דברור לה הכאב בכל עת ובכל שעה נימא ודאי דתמיד הוא מחמת מכה ואע"פ שלפעמים אינה מרגשת בכאב לפי שעה מ"מ אינה נתרפאה שהרי חוזר ונעור תמיד אח"כ ונמצא הכל בא מחמת הכאב וזה אפילו בדם גמור וכ"ש שיש לנו לומר מאחר שאינה מוצאת רק קרטין והם רגילין להולד מן הכליות ואשה זו הרגישה הרבה פעמים כאב גדול במקום הכליות דיש לנו לומר דגם קרטין אלו הוויין כקרטין דהר"ן דהא יש לה וסת כשאר נשים ותכף שפסקה מלראות דם באין אלו הקרטין ש"מ דמלתא אחריתא נינהו: