ט"ז על יורה דעה קלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ט"ז על שולחן ערוך יורה דעה קלב |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

מותר ליקח דמיו מאותו עובד כוכבים. דלאו מכר הוא אלא אומר לו שפכת ייני ואבדת ממוני ודמי יין כשר קא שקיל ואע"ג דעובד כוכבים לא יהיב דמי אלא אם כן יהיב ליה ישראל חמרא מכל מקום לא מתסר דהרי בתורת תשלומי נזקו חייב לו ולא משום מכר כ"כ ב"י בשם הר"ן:

המעות אסורים. פירוש אפי' לאחרים לפי שכבר נאסר היין קודם המכירה:

ואם לקח העובד כוכבים היין תחילה כו'. כ"כ הטור ומקור זה ממה דאיתא פרק השוכר דף ס"ב בסופו דבי רבי ינאי יזפי פירי שביעית מעניים ופרעו להו בשמינית ולא אמרינן דעניים עבדי איסורא שכשמקבלין הפרעון אין האיסור בעולם והוה כההיא דתנן אתנן זונה אחר שבא עליה דמותר האתנן להקרבה דמתנה בעלמא הוה ולמדו התוספות שם דה"ה לענין מכר עובד כוכבים בהקפה כיון שמשכה העובד כוכבים תכף קנאה ואח"כ הויין המעות שנותן כמתנה בעלמא אלא דהרא"ש כתב שם דהמעות אינם מותרים רק לאחר אבל לא לו דנהנה מדמי עבודת כוכבים ויליף לה ממי שמכר ערלה וקידש אשה בדמיה שהיא מקודשת אבל לו עצמו המעות אסורין נמצא דההיתר הוא לאחר הוא תלמוד ערוך גבי שביעית שזכרנו רק האיסור לעצמו הוא נלמד ממכירת ערלה והב"י אישתמיטתיה כאן לימוד ההיתר לאחרים ממה שזכרנו רק למדו מסברא דנפשיה מקודש אשה בדמי ערלה שהיא מקודשת ולפיכך הוקשה לו דילמא שאני התם בערלה שאינה תופסת דמיה ולפיכך כתב כאן יש מי שאומר כו' דמותר לאחרים והיינו דעת הר"ר ירוחם שמביא בית יוסף ולא דק דההיתר הוא תלמוד ערוך שזכרנו ואין שייך על זה יש מי שאומר אלא על האיסור לעצמו היה לו לכתוב יש מי שאומר שהוא ה"ר ירוחם שמביא ב"י וכן דעת הרא"ש שזכרתי:

סעיף ב[עריכה]

ומשמשך קנה. דבעובד כוכבים קונה משיכה או כסף ומ"ה צריך ליקח הדמים דאז קונה בכסף:

מנדנד הכלי. זהו לדעת הרמב"ם שכל הסעיף הוא לשונו והוא אזיל לטעמיה דכתב בסימן קכ"ד סעיף י"ז אחז כלי פתוח כו' אבל כתבתי שם דלא קי"ל כן:

דמיד שבא לאויר הכלי כו'. בגמרא אמר בזה דאי הוה ס"ל ניצוק חיבור הוה אמרינן שבעוד היין באויר הכלי נעשה איסור מכח ניצוק חיבור שהקילוח נוגע בקצה התחתון בעכבת היין דלמטה ונאסר כולו. וא"כ לדידן דקי"ל באמת ניצוק חיבור כמ"ש סי' קכ"ו בהפסד מועט קיי"ל לאיסור וא"ל דהכא מיירי בהפסד מרובה דאם כן ה"ל לחלק בכך ותו דהא ודאי כשמערה מכלי בשעת מדידה הוא אינו כ"כ הרבה. ונ"ל דלדידן דקי"ל בתערובת יין מוכרו כולו חוץ מיין נסך שבו יש להקל בזה בניצוק חיבור אפילו לכתחלה והב"י תירץ בדרך אחר עיין שם:

וכן אם מדדו העובד כוכבים כו'. הטור כ"כ ופירוש דבריו הוא בדרך זה דבמתני' איתא פסק ומדד מותר לא פסק ומדד אסור והך רישא יש לה ב' פירושים רש"י פירשו שישראל מדד לתוך כלי של עובד כוכבים וכמו שהאריך הטור בחילוקי דינים אלו ור"ח ור"ת פירשו שאפי' מדד העובד כוכבים מותר דמיירי שהעובד כוכבים עשה כבר משיכה וקנאה קודם המדידה ע"כ מותר גם בזה וע"כ כ' הטור גם פי' זה דגם בזה מותר כל שקנאו העובד כוכבים תחלה אלא דנרא' לו מסברא דנפשי' דלכתחלה אסו' משום שקרוב ליגע ביין כיון שהוא עוסק עמו במדידתו והוכרח הטור לכתוב כן פה מה שלא כתב בשאר דוכתי דאסור בכח העובד כוכבים לפי שבשאר דוכתי עכ"פ אסור בשתייה אם כן ודאי לא יעשה כן לכתחלה מה שאין כן כאן דהוה של העובד כוכבים קמ"ל דאפילו הכי לא יעשה כן לכתחלה שקרוב ליגע נמצא דשקיל דמי יי"נ כיון שלא עשה משיכה כהוגן תחלה ולא מצאתי מקור לזה על כן נראה דמסברא דנפשיה כתבו בטור אח"כ כתב רבינו פירושא דסיפא דמתני' דלעיל מדד עד שלא פסק דאסור והיינו בין מדדו ישראל בין מדדו עובד כוכבים ועשה משיכה מכל מקום לא יצא עדיין מרשות ישראל כיון שלא פסק הקצבה לא סמכא דעתיה שיהיה מושוה עמו וע"כ קרוב הדבר שנגע בו וזה שכתב הטור אע"ג דאין כאן אלא תערובות סתם יינם דהיינו [דא"ל] דמאי דמותר ברישא ביש עכבית יין בשוליו אסור כאן כיון שלא קנאו עדיין כיון שלא פסק תחלה אבל במה שמותר ברישא בליכא עכבית יין כלל שרי גם כאן זהו אינו נכון דאמאי קתני בסיפא דמתני' סתם דמיו אסורים ואיסור דעכבית יין אינו אלא ימכור חוץ מדמי יין נסך ואמאי אמרה מתניתין כל הדמים אסורים ותו דלשון אסור משמע אפילו דיעבד ואי משום עכבית יין מותר דיעבד כמו שכתב לעיל ע"כ תירץ דהאיסור שמא יגע בו אחר המשיכה וא"כ אפילו באין בו עכבית יין כלל נמי אסור וראיתי מי שדחק ללא צורך בכאן ויש להקשות כיון דברישא דהיינו לא הגביהו תחלה לקנותו כתב גם כן שקרוב הדבר ליגע ואפילו הכי לא אסור רק לכתחלה ונראה שברישא לא עשה העובד כוכבים משיכה כראוי רק שמדדו אינו מורגל כ"כ אצלו כמו בסיפא שמשכו לקנותו מורגל ביה טפי ויותר קרוב הדבר ליגע ע"כ אפילו דיעבד אסור כן נ"ל פי' דברי הטור ולא כב"י שפירש מדדו עד שלא פסק מיירי דוקא בעובד כוכבים שמדדו וכבר השיגו בד"מ באורך וכתב שמיירי בין מדד עובד כוכבים בין מדד ישראל אסור כיון שעיקר הטעם שמא יגע ביין מאחר שקנאו במשיכה והא דכתב הטור לעיל ומיהו בדיעבד מותר דקי"ל כו' התם לא קנאו העובד כוכבים במשיכה רק ע"י רשותו או שאמר ליה ישראל יקנה לך כליך ע"כ אינו מורגל כ"כ אילו כמו אם קנאו במשיכה. והקשה הב"י הא כתב בתחילת הסימן דמאותו עובד כוכבים דנסכיה שרי ליטול המעות ולא קשה מידי דהכא שאני שהישראל נתן לו רשות ליגע כיון שמסרו לידו מה שאין כן לעיל:

סעיף ד[עריכה]

ודוקא כשאמר לו יהא דינר זה בידך כו'. הרשב"א בתה"ה הוכיח זה דהוקשה לו כי הקדים לו דינר מאי הוה הא מדיהבי ליה קנייה עובד כוכבים דסתמא דמילתא נתנו לו שיוציאו ובשעת נתינת המעות ליכא איסורא דלא שקילי יין נסך וכי שקלי פועלים בתר הכי לא הוה הדינר של ישראל וה"ל כנתן טלה באתנן ואח"כ בא עליה דאתננה מותר ע"כ פי' דמיירי כמ"ש כאן ודוקא כו' והטור כתב על זה ואינו נראה דכיון שהקדים לו הדינר מיד נקנה לו היין ובשליחת' נתנו להם ע"כ וכתב ב"י שאין ספק שלא ראה הטור דברי תה"ה אלא הקצר ראה ולפיכך נחלק אבל אי ראה הארוך לא נחלק דמאי שנא מאתנן שמביא הרשב"א) ולעד"נ דברי הטור נכונים דאע"ג דמעות אינן קונות היינו בעובד כוכבים לדעת הטור לעיל בסימן זה אבל ישראל מישראל מעות קונות דבר תורה כדאיתא פרק הזהב ואם כן ישראל מעובד כוכבים כ"ש דקונה במעות כדאיתא בח"מ סימן קכ"ו דאם ישראל מישראל מפקיע במעמד שלשתן ק"ו מעובד כוכבים הכא נמי כן הוא וכיון שהקדים לו דינר על היין נקנה לו במעותיו יין כנגדו וכ"ת מאי איכפת לן בהאי קנין הא אין הישראל נהנה ממנו לזה אמר שהעובד כוכבים נותנו בשליחות ישראל בעל היין לפועלים שלו וזה אין שייך באתנן לומר שקנה שום דבר באתנן ההוא נמצא דאין לאתנן שייכות להביאה שאחר כך ולפיכך שרי התם כן נראה לע"ד ליישב דברי הטור אבל הרשב"א לא חשיב זה לקונה ממנו יין נסך דהא סתם קאמר שיתן להם אכילה ושתייה ולא זכר יין נסך:

מותר ליתן מעות לעבדו לקנות להם יין נסך כצ"ל. והטעם בכל בו כיון שהוא אומר לקנות בעבורם נמצא שהיין אינו שלו:

סעיף ה[עריכה]

אף על פי שהעובד כוכבים נותן יי"נ כו'. ואע"ג דלא מצי לסלוקי ליה בזוזי מותר כיון שלא אמר ליה בפירוש תן לו כן כ' הטור בשם ר"י:

סעיף ז[עריכה]

הרי זה מותר. כתב הטור והא דאמרינן דמי עבודת כוכבי' ביד עובד כוכבים אסורין דוקא כשמוכר לקנות בדמיו צרכי עבודת כוכבי' שאז נשארו הדמים באיסורן ע"כ לשונו ואע"ג דבעלמא קיימא לן הזמנה לאו מלתא היא מ"מ הכא שאני כיון שבאו מעובד כוכבים ושם ישובו ומבואר בסימן קמ"ד דאפי' מספק יש לחוש שמא מכרה לצורך קניית עבודת כוכבים: