ט"ז על יורה דעה כט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
שמונה מיני טריפות כו'. כתב הטור בשם הרמב"ם אע"פ שכולם הלכה למשה מסיני אין לך בפירוש אלא דרוסה ולכן החמירו בה וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור ושאר מיני ז' טריפות יש בהן ספק שמותרין ותמה ב"י שלא מצא שום ספק טריפה שיהא מותר כו' עכ"ל ונ"ל דאספק ספקא קאי דבשאר טריפות יש היתר בס"ס ואילו בדרוסה מצינו איסור אפילו בס"ס דהיינו בהוא שותק והן מקרקרין אסרינן בסי' נ"ז סעיף ט' משום ספק דרוסה אע"ג שיש שם ס"ס ספק שמא לא נגע בהם עדיין אלא שמחמת מורא הם צועקים ואת"ל נגע בהם שמא לא הטיל בהם ארס ואת"ל הטיל ארס דילמא הכה אותם למטה מן החלל של הגוף במקום שאין הארס ממיתה ואפי' הכי אנו אוסרים זהו שאמר כל ספק שיסתפק כלומר אפילו אם יש בה הרבה ספיקות בפעם אחת אסרינן ואין כן בשאר טריפות דכלל גדול בס"ס דמותר ואע"ג דאנו מקילים גם בדרוסה בס"ס כמבואר סימן נ"ז סעיף י"ג היינו כשיש ספק אם היה שם הדורס או לא אבל אם היה שם בודאי לא מהני שאר ספיקות ועוד נראה לתרץ ע"פ דברי התוספות בפא"ט דף מ"ג שהקשו אמאי לא נימא לענין ספק דרוסה נשחטה הותרה ותירצו דדרוסה שכיחי טפי לאיסור מלהיתר ולזה כוון גם כאן בספק דרוסה להחמיר. בטור כתוב וא"א לומר בטריפה בעלמא כו' דהא כתיב לכלב תשליכון אותו קשה למה לא יליף ממה שמצינו בגמרא מנא לן דטריפה אינה חיה דכתיב זאת החיה כו' חיה אכול ושאינה חיה לא תיכול ש"מ דבחיות דוקא תליא מילתא וכן קשה להיפך מ"ט לא יליף בגמרא מקרא דלכלב ותו קשה במ"ש הטור דכי היכי דגבי נבילה כו' הא גבי נבילה אין לימוד ע"ז אלא מסברא אמר לעיל מה לי נבילה כו' א"כ נימא גם כאן מכח האי סברא ומאי אולמי' האי סברא דנבילה לסברא זאת מטריפה וכ"ת שיש איזה סברא טובה בזה בנבילה מנ"ל באמת לומר כי היכי דגבי נבילה כו' ונ"ל דהא דקאמר לעיל דמה לי נבילה לאו אסברא קא סמיך בזה אלא כיון דקרא אמר נבילה שפירושו מתה הרי שם של מתה כולל הן מתה מחמת עצמה הן מחמת אחרים נמצא דהוה כאילו נכתב בפי' שאין חילוק בזה בנבילה וע"כ א"א לפרש הטריפה שכבר מתה אלא ע"כ שהיא חיה עדיין אלא שיש עדיין לנו לומר שבטריפה יש חילוק כיון דלשון טריפה פירושו על ידי ארי ומשמעותו אפילו טריפה כל שהוא וא"כ תקשה לך במה שמצינו בפסוק זאת החיה שפשוט לכל שמשם יליף דבחיות תליא מילתא וקשיא אהדדי ומחמת קושיא זאת הייתי מוכרח לומר דיש חילוק בין טריפות ארי שהוא אפי' בכל שהוא בין טריפות שמחמת עצמו שהוא תלוי דוקא בחיות ע"כ כתב הטור דגם כן טריפה הזהיר הכתוב שלא תפרשו על כל שהוא מדכתב אצלו לכלב כו' ממילא גם כאן אי אפשר לפ' על כל שהוא ומפרשינן ליה דתלי בחיות וע"ז אמר כי היכי דגבי נבילה כו' פירוש כיון שגם כאן תלוי בחיות ממילא הוה דינו כמו בנבילה שמפורש בפסוק דאין חילוק. וא"ל למה לי תרי קראי לכלב וגם זאת החיה יש לומר דאי לאו זאת חיה ה"א דמ"ש לכלב שהוא ראוי לכלב לא תלוי בחיות אלא במסוכנת דאיהי נמי לא חזיא לאדם אלא לכלב ואי לאו קרא לכלב הייתי מוכרח לחלק בטריפה בין עצמה לאחרים מכח קשיא דטריפה משמע כל שהוא אבל השתא דכתיב לכלב נסתר הפירוש של כל שהוא ושפיר אמרינן דגם מעצמה הוי הדין כמו בארי כיון שאין לך קושיא המכרחת לזה אמרינן טפי מסתבר לדמותו לנבילה נמצא הטור לא הוצרך להביא זאת החי' שהוא פשוט ובגמרא לא הוצרך להביא קרא דלכלב כי היה פשוט להם דמשמעות הפסוק מיירי בראוי לכלב ולא במכה כל שהוא והכל ניחא בס"ד: